"כמעט כולן נפגעו בתוך המשפחה": המקלט הסודי להצלת נשים חרדיות ממעגל הזנות

מחתרת התקווה: ברחוב צדדי, בעיר חרדית במרכז הארץ, פועל מתחת לפני השטח מקום יוצא דופן וראשון מסוגו: מרחב מקלט לנערות ולנשים חרדיות המוגדרות כמי שנמצאות על "רצף הזנות". נשות טיפול מקצועיות ואמיצות, שהחליטו להתמודד עם התופעה, הקימו את המרחב המוגן כי "פעם נהג מונית התקשר להתריע על נערה מהעיר שהציעה לו אקט מיני תמורת נסיעה. הוא היה מספיק הגון כדי לדווח, אבל תחשבי כמה אנשים יש שלא מדווחים".

בשל הרגישות והחיסיון הנדרש, הביקור במרחב הייחודי תואם בקפדנות ובחשאיות יתרה, שכן תופעת צריכת הזנות במגזר החרדי לא סוקרה כמעט מעולם. למעשה, נשות המקצוע המנהלות את המקום לא מדברות בוועדות הכנסת כשהמצלמה דולקת וכלל לא נחשפות בתקשורת.

את מיקומו של המקלט קשה מאוד לאתר, ולא בכדי: החצר המזמינה בחוץ, הכורסאות הרכות בסלון, המטבח המלא במזון והחדרים המעוצבים כמו חדר נערות סטנדרטי לא מסגירים את הייעוד של המקום. הדיירות עצמן בנות 13 עד 26, חלקן תלמידות תיכון שביום הולכות בתלבושת אחידה לבית הספר - ובלילה עוברות בין גברים שמנצלים אותן, לפעמים תמורת מנת שווארמה, סיגריות או כרטיס סים לטלפון.

מאחורי המרחב הייחודי עומדים רשת המתנסים ומשרד הרווחה. המטה למאבק בזנות וסחר בנשים מלווה את פעילות המרחב ומסייע בכל הנדרש להן כדי להרחיב את פעילותן.

איך מאתרים את הנערות?

לדברי נשות המקצוע, מדובר בעבודת בילוש של ממש ברחובות, כשעבודת האיתור העיקרית נעשית בשעות הערב והלילה. "בחורף הן מסתובבות ביערות ובמסיבות עם אלכוהול, ובקיץ בגינות ובפארקים. היתה נערה אחת שחיפשנו יותר מחצי שנה. שמענו את השם שלה מסתובב אצל נערים, ובאחד הערבים איתרנו אותה בתוך מגלשה בפארק, שזה אגב מקום אסטרטגי וידוע לביצוע האקטים".

איתור הנערות על ידי הגברים שצורכים את שירותיהן לא מסתכם רק ברחוב, אלא גם באינטרנט: "חיפשנו בגוגל 'דירות דיסקרטיות בעיר' וקפץ לי אתר שנראה חרדי ותמים למדי", מספרת לנו אחת העובדות. "כדי להיכנס אליו היה צריך לענות על שאלות שרק חרדים יודעים, כמו מי שר שיר מסוים, פסוקים מהתנ"ך ומושגים מהעולם החרדי. אחרי שעניתי על כל השאלות הגעתי לאתר שמסרסר בנשים".

הנערות מסכימות לשתף פעולה?

"אנחנו מגיעות עם אוכל ושתייה, מחלקות מצתים שהטבענו עליהם גרפיקה עם השם של המרחב שיכול להגן על הנערות וטלפון ליצירת קשר. המטרה היא ליצור יחסי אמון וקרבה, ושיהיו להן הטלפונים שלנו. לאט־לאט הן לומדות להגיע למרחב, מקבלות ארוחה חמה ולפעמים מבקשות ללון".

הפגיעה מתחילה בבית

מנהלות המקום מסבירות שבניגוד לאנשי המקצוע בעיר, אשר למדו עם הזמן את ההגדרה המדויקת של רצף הזנות, השיח עם המשפחות שונה לחלוטין והרבה פעמים הם לא מבינים את חומרת המצב או מתכחשים לה.

"אני לא אומַר למשפחה את הביטוי 'רצף הזנות' בשום אופן, גם אם היא מבינה שזה הסיפור. אנחנו נשתמש במילים כמו 'נערה בסיכון'", מסבירה אחת העובדות. "היה אבא אחד ששוחח איתי על החשש שהבת שלו תגיע אלינו, בזמן שאני ידעתי באופן ודאי שהיא על רצף הזנות. ידעתי היכן היא נמצאת בלילות ומה מעשיה.

"הוא שיתף אותי כי הוא חושש שהבת שלו תתקלקל ותידרדר רוחנית אם תפגוש בנות אחרות אצלנו. מובן שאני מכבדת את החששות, אבל הפער בין החשש שלו לבין מה שבתו התמודדה איתו יכול להסביר עד כמה לעיתים ההורים לא מודעים או חוששים לדעת. הוא יודע שהבת שלו מעשנת, כבר לא מתלבשת בצניעות, מסתובבת בלילות בלי לדווח, אבל המונח 'רצף הזנות' ירסק אותו וגם את המקום שלה במשפחה".

עובדת אחרת מספרת כי "כל מי שאצלנו הגיעה לרצף הזנות בעקבות פגיעה מינית שעברה. כמעט כולן עברו אותה בתוך המשפחה, ופעמים רבות המשפחה מתכחשת לכך. היא מקבלת מסר שהיא הורסת את השם של המשפחה ואת השידוכים. הרבה פעמים יאשימו אותה שהיא רצתה, שלא התנהגה כמו שצריך ושזה קרה באשמתה, בזמן שמי שפגע בה לא מורחק מהבית ומקבל יחס של כבוד. היא הרעה, הטמאה והבעייתית, והוא ממשיך בחייו החסודים ללא הפרעה".

המאבק מול קשיי התקציב

עם הזמן גם בקהילה, בשכונה או ברחוב לא מקבלים אותה נערה או אישה שהידרדרה לרצף הזנות, יוצא לה שם רע כשהדברים עוברים מפה לאוזן, ואין לה סיכוי להיחלץ מהתדמית. מרגע זה עולמה מתפצל לשניים: באחד היא בחזות של נערת סמינר טובה וצדיקה (והיא באמת רוצה להיות טובה וצדיקה - זו השאיפה הכי גדולה שלה), ובשני היא יכולה להצטלם בלבוש מינימלי ולעבור בין גברים.

"הן גם נפגעות וגם מרגישות מקוללות ומזוהמות", מסבירה אחת העובדות. "הן כבר לא בתולות וטהורות כפי שהיו רוצות כשחלמו להתחתן, ואז הן מתמסרות לתדמית. אלו מקרים שאני מטפלת בהם ביום־יום, זה דפוס חוזר. כשהן ברחוב, הזנאים יודעים לקלוט אותן ולנצל אותן. אנחנו עובדות בעדינות כדי לא לנפץ להן את העולמות הסותרים האלה כי ייתכן שזה מה ששומר עליהן, אבל ניכנס בין הרבדים כדי לתת מענים נפשיים ומקצועיים שיעלו אותן על המסלול".

המרחב פועל זה כשנה, אך הצרכים רק הולכים ומתרבים, והמענים לא מספקים. הבנות אמנם מקבלות מקום בטוח לשהות בו בזמנים שנחשבים "זמני סיכון", אך המשאבים מוגבלים והמקום נסגר ב־10 בלילה. הבנות מתחננות להלנת חירום בלילה, אך חרף המצוקה אין למקלט יכולת לתת מענה, וגם חדר הלינה יכול לתת מענה רק לנערה או שתיים בלילה. "אנחנו עובדות על האישורים, ומקוות שיבינו את הדחיפות", אומרות העובדות.

המקום, שעדיין בחיתוליו, מתמודד עם קשיים תקציביים שלא מאפשרים לו לתת לכל פונה את הליווי הטיפולי הארוך של פסיכולוגית מומחית בטראומה מינית. ההמתנה לתורים לקבלת טיפול פסיכולוגי הממומן מטעם הרווחה לנפגעת תקיפה מינית, יכולה להימשך שנים. עם זאת, נשות המקצוע מלאות בתקווה. הן מבחינתן רק בתחילת הדרך ויש להן תוכניות ארוכות טווח, שעליהן הן נלחמות בוועדות הכנסת ובמסדרונות העירייה. ובאשר לעירייה החרדית האמיצה שהרימה את הכפפה - יש לקוות כי גם בערים חרדיות נוספות לא יהססו להביט פנימה.

"הארכת החוק - הישג עצום"

מוריה רודל־סילפן, מנכ"לית המטה למאבק בזנות וסחר בנשים: "תופעת הזנות בקהילה החרדית ובקהילות סגורות אחרות קשה ופוגענית אפילו יותר. נערות צעירות מבתים חרדיים נמצאות על רצף הזנות, סובלות מהשתקה ומאשמה גדולה. המסגרת הייחודית הזו היא הצלת נפשות של ממש ומתאפשרת רק בזכות חוק איסור צריכת זנות.

"למי שעוד לא הבין, אנחנו פה כדי להזכיר - צריכת זנות היא עבירה על החוק בישראל. אנחנו נמשיך לנסות ולהגיע לכל נערה וצעירה, ולמנוע את הכניסה של צעירות נוספות לרצף הזנות. זאת חובה מוסרית של כל חברה מתוקנת והבסיס לתיקון שהציבור הישראלי צמא לה בשנתיים האחרונות".

רודל־סילפן ציינה כי הלילה (שני) "בתמיכה מוחלטת עבר חוק איסור צריכת זנות כהוראת שעה לחמש שנים נוספות בכנסת עם 19 מצביעים בעד. תוך שנה מהיום - נמשיך לחקיקת קבע של חוק איסור צריכת זנות. הארכת החוק היום לחמש שנים נוספות היא הישג חשוב המבהיר בצורה חד משמעית שצריכת זנות היא אלימות והיא אסורה בישראל. האחריות כעת היא על כולנו, לוודא שהאכיפה מתבצעת, שהתמיכה בשיקום ובטיפול בנשים שורדות זנות תימשך ושהמהפכה בדעת הקהל תגדל. צריכת זנות היא לא בילוי, זו פגיעה קשה בנשים המוחלשות ביותר בתוכנו".