ועדת החוקה של הכנסת קיימה היום (שני) דיון בהצעת החוק לביטול ההתיישנות על עבירות מין, אך משרד המשפטים הציע מהלך מצומצם יותר: הארכת תקופת ההתיישנות הקיימת עד גיל 48, הן בעבירות בתוך המשפחה והן מחוצה לה. כיום ניתן להגיש תלונה על עבירת מין במשפחה עד גיל 43 ועל תקיפה מחוץ למשפחה עד גיל 38.
הוועדה המשותפת אישרה פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק להארכת תקופות ההתיישנות על עבירות מין בקטינים.
המהלך גובש לאחר עבודת מטה ממושכת מול איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וחברי כנסת ממפלגות שונות. זו כבר הפעם השנייה תוך שנים ספורות שמוארכת תקופת ההתיישנות – ההארכה הקודמת התבצעה בשנת 2019 – מתוך הכרה בקושי של נפגעות לחשוף את הפגיעה לאחר זמן ממושך.
עם זאת, ההחלטה לוותר על ביטול מוחלט של ההתיישנות עוררה אכזבה וביקורת מצד ארגוני הסיוע. מנכ"לית האיגוד, אורית סוליציאנו, אמרה בדיון: "נפגעות רבות ימשיכו להיתקל בדלת סגורה כשיבקשו צדק רק כי עבר הזמן. אנחנו נמשיך להיאבק עד לביטול מוחלט של ההתיישנות, כמו שנהוג במדינות מתקדמות בעולם". בדיון נשמעה גם עדות אישית כואבת של מיה בן חיים, שנפגעה מינית בידי אביה, והביעה תסכול מהמהלך.
במשרד המשפטים מדגישים כי הארכת ההתיישנות נועדה לתת מענה רחב יותר לנפגעות ולנפגעים שנמנע מהם בעבר לפנות לרשויות, אך מציינים שמדובר בסוגיה משפטית רגישה ומורכבת שמחייבת איזון בין זכויות הנפגעים לבין עקרונות יסוד של משפט צדק.
מי שהביעו את תמיכתם בביטול חוק ההתיישנות הם חברי פורום תקנה שטענו :"האפשרות להתלונן בכל עת עושה צדק עם הקורבן, והיא מעניקה לו תקווה לתיקון ולשיקום. פעמים רבות הנפגעים לא קיבלו את יומם בבית המשפט. בגין קשיים שונים הנובעים מעצם הפגיעה ובהיותם קטינים, ההכרה כי הם נפגעו מינית מבשילה פעמים רבות רק כעבור שנים ארוכות ועל כן יש לתת להם את היחס המתאים ואת האפשרות לפעול בעקבות החוויה הנוראית שחוו.
"עמדת הפורום מסתמכת גם על ההלכה היהודית, לפיה אין התיישנות מהותית בכלל, ובמיוחד בעבירות של שפיכות דמים וכידוע, עבירות מין הינם רצח לכל דבר ועניין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו