"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ביקורת על משרד המשפטים: "הארכת ההתיישנות על עבירות מין - צעד חשוב, אבל לא מספיק"
במקום לבטל לחלוטין את ההתיישנות על עבירות מין, משרד המשפטים בחר להאריך את התקופה עד גיל 48 • ארגוני סיוע ובכירים בכנסת מתחו ביקורת על המהלך והזהירו כי נפגעות רבות ימשיכו להיתקל בקשיים במימוש זכויותיהן
עבירות מין (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

ביקורת על משרד המשפטים: "הארכת ההתיישנות על עבירות מין - צעד חשוב, אבל לא מספיק"

במקום לבטל לחלוטין את ההתיישנות על עבירות מין, משרד המשפטים בחר להאריך את התקופה עד גיל 48 • ארגוני סיוע ובכירים בכנסת מתחו ביקורת על המהלך והזהירו כי נפגעות רבות ימשיכו להיתקל בקשיים במימוש זכויותיהן

,עודכן
0השמעה
[object Object]

ועדת החוקה של הכנסת קיימה היום (שני) דיון בהצעת החוק לביטול ההתיישנות על עבירות מין, אך משרד המשפטים הציע מהלך מצומצם יותר: הארכת תקופת ההתיישנות הקיימת עד גיל 48, הן בעבירות בתוך המשפחה והן מחוצה לה. כיום ניתן להגיש תלונה על עבירת מין במשפחה עד גיל 43 ועל תקיפה מחוץ למשפחה עד גיל 38.

הוועדה המשותפת אישרה פה אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק להארכת תקופות ההתיישנות על עבירות מין בקטינים.

המהלך גובש לאחר עבודת מטה ממושכת מול איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית וחברי כנסת ממפלגות שונות. זו כבר הפעם השנייה תוך שנים ספורות שמוארכת תקופת ההתיישנות – ההארכה הקודמת התבצעה בשנת 2019 – מתוך הכרה בקושי של נפגעות לחשוף את הפגיעה לאחר זמן ממושך.

חשד לביצוע עבירות מין חמורות,צילום: אורן בן חקון

עם זאת, ההחלטה לוותר על ביטול מוחלט של ההתיישנות עוררה אכזבה וביקורת מצד ארגוני הסיוע. מנכ"לית האיגוד, אורית סוליציאנו, אמרה בדיון: "נפגעות רבות ימשיכו להיתקל בדלת סגורה כשיבקשו צדק רק כי עבר הזמן. אנחנו נמשיך להיאבק עד לביטול מוחלט של ההתיישנות, כמו שנהוג במדינות מתקדמות בעולם". בדיון נשמעה גם עדות אישית כואבת של מיה בן חיים, שנפגעה מינית בידי אביה, והביעה תסכול מהמהלך.

במשרד המשפטים מדגישים כי הארכת ההתיישנות נועדה לתת מענה רחב יותר לנפגעות ולנפגעים שנמנע מהם בעבר לפנות לרשויות, אך מציינים שמדובר בסוגיה משפטית רגישה ומורכבת שמחייבת איזון בין זכויות הנפגעים לבין עקרונות יסוד של משפט צדק.

מי שהביעו את תמיכתם בביטול חוק ההתיישנות הם חברי פורום תקנה שטענו :"האפשרות להתלונן בכל עת עושה צדק עם הקורבן, והיא מעניקה לו תקווה לתיקון ולשיקום. פעמים רבות הנפגעים לא קיבלו את יומם בבית המשפט. בגין קשיים שונים הנובעים מעצם הפגיעה ובהיותם קטינים, ההכרה כי הם נפגעו מינית מבשילה פעמים רבות רק כעבור שנים ארוכות ועל כן יש לתת להם את היחס המתאים ואת האפשרות לפעול בעקבות החוויה הנוראית שחוו.

"עמדת הפורום מסתמכת גם על ההלכה היהודית, לפיה אין התיישנות מהותית בכלל, ובמיוחד בעבירות של שפיכות דמים וכידוע, עבירות מין הינם רצח לכל דבר ועניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו