מלחמת "חרבות ברזל" מייצרת מורכבות נוספת על מציאות מאתגרת ממילא. המלחמה משפיעה באופן ישיר על תחושת המוגנות של הנשים ועל יכולתן לגייס חוסן ועוצמה פנימית. היא מגבירה את תחושת הפחד המתמשך מבן הזוג, יוצרת קשיים כלכליים נוספים, ומקשה על התמודדות עם הליכים משפטיים במערכת משפט המתפקדת באופן חלקי. מבצע "עם כלביא" הביא להחרפה נוספת במצבן.
לאור זאת, ויצו ביצעה סקר חדש בקרב נשים יוצאות מעגל אלימות המשתתפות בתכנית שמפעיל הארגון "צומחות יחד בראש מורם", אשר חושף מצב קשה במיוחד של נשים יוצאות ממעגל האלימות בתקופת המלחמה. הממצאים מעידים על משבר חמור בביטחון התזונתי, התעסוקתי והרגשי של האוכלוסייה הפגיעה הזו.
הסקר חושף כי המלחמה פוגעת בנשים היוצאות ממעגל האלימות בכמה רבדים בו-זמניים. בעוד שרוב המחקרים בארץ ובחו"ל מתמקדים במוגנות פיזית בלבד, ויצו מזהה פגיעה חמורה במוגנות הכלכלית, הרגשית, החברתית והמשפטית - כולם גורמים קריטיים ליכולת הנשים לבנות חיים עצמאיים.
הסקר מדגיש כי תחושת המוגנות של הנשים בשלב שלאחר הפרידה מבן הזוג ועם תחילת הבנייה של חיים עצמאיים בקהילה, היא מרכיב העשוי להשפיע על החוסן שלהן ועל מידת יכולתן להתמודד עם שלל האתגרים המורכבים העומדים בפניהן.
בין הממצאים העיקריים:
משבר תעסוקתי חמור- רק 30% מהנשים ממשיכות לעבוד, כלומר 70% איבדו את מקור פרנסתן ואינן אוחזות בשום ודאות להמשך השתכרות. "המלחמה מייצרת פגיעה בתחושת המוגנות בשל קשיים כלכליים הנובעים משיתוק בעולם העבודה - בדיוק בזמן שהנשים זקוקות לעצמאות כלכלית יותר מאי פעם."
אי-בטחון תזונתי נרחב 82% -מהנשים זקוקות לתווי מזון. רובן מוגדרות עניות במושגים של מדינת ישראל, כאשר 13% נשים מוגבלות בבנקים ומצבן כלכלי חמור מאוד.
כ' מספרת "כשיצאתי מהמקלט הייתי בלחץ ובחרדה כל הזמן כדי לא להיות במינוס, יצאתי ממערכת היחסים אתו עם חובות מטורפים. לא קיבלתי הבטחת הכנסה כי הייתי סטודנטית, וכדי לטפל בחובות נאלצתי לעבוד תוך כדי בניקיון. היום אני בלי חובות, אבל מפרוץ המלחמה זה העסיק אותי כל הזמן".
בידוד חברתי - 70% מהנשים מעידות שאין להן מערכת תמיכה, משפחה או חברים קרובים, מחוץ לקהילה של ויצו "צומחות יחד."
א' משתפת: "אני גרה לבד בלי משפחה, עזרה ותמיכה, ואני חווה תקופה נפשית לא פשוטה, דיכאון, חרדות ופאניקה מכל המצב, ואני מבקשת עזרה עם מישהי שאוכל לדבר איתה ולשתף אותה שלא אהיה לבד לתקופה ארוכה."
אימהות חד-הוריות במלחמה מתמודדות עם אתגר כפול - המלחמה מעמידה את הנשים, רובן אימהות חד-הוריות, בפני אתגרים הוריים מורכבים במיוחד. 50% זקוקות להדרכה הורית מקוונת באופן מידי כאשר הן נדרשות לטפל, לפרנס ולהגן לבדן על ילדיהן תוך התמודדות עם מורשת האלימות.
מ' מספרת "אין מי שיעזור לי עם הילדה בזמן שאני עובדת. היא לא לומדת מכיוון שיש רק למידה מרחוק ואין לנו מחשב בבית."
כמו כן, ב-77% מהמשפחות נפסק הקשר הפיזי עם האב, מצב שיוצר פוטנציאל למשבר והסלמה ברמת המסוכנות. תחושת הפחד המתמשך מבן הזוג מתעצמת סביב היעדר היכולת לשמר את הקשר והמפגשים עם הילדים במלחמה, כאשר הנשים חשות חוסר אונים כפול - מהאב האלים ומהמצב הביטחוני.
הנשים נאלצות להתמודד עם ההשלכות המזיקות ארוכות הטווח של האלימות על ילדיהן - על התפתחותם והתנהגותם, על ערעור הסמכות האימהית ועל הפגיעה בקשר בין הילד לאם. במקביל, חלק מבני הזוג ממשיכים להשתמש בילדים כדי לפגוע באם ולשלוט בה גם לאחר הפרידה.
חוסר הגנה - 35% מהנשים חיות ללא ממ"ד או מקלט בבניין, מה שמעמיד אותן ואת ילדיהן בסכנה נוספת, מהן 18% עברו למקלט ציבורי.
עו"ס רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בויצו, מזהירה: "הממשלה נדרשת להסתכל גם פנימה - על מה שקורה בתוך הבתים. זה לא מספיק לדאוג לפן הביטחוני-צבאי כשהמשפחות בעורף נשארות בלי מענה. ילדים שאין להם טאבלט לא יכולים ללמוד מרחוק, נשים שנושאות על כתפיהן את ניהול הבית מאבדות את מקום עבודתן, ומשפחות שלמות מדרדרות לעוני בלי רשת ביטחון. ובתוך כל זה, האלימות במשפחה גוברת. והפיל הלבן שבחדר - משבר האלימות במשפחה."
נוימן מדגישה כי "המלחמה שבחוץ תמיד תפגוש את המלחמה שבפנים ולשתיהן יש צורך לתת מענה מקצועי ומקיף." היא מצביעה על כשלים מערכתיים: "המערכות לא מתפקדות: אמצעים קריטיים כמו איזוק אלקטרוני לא מפורסמים לקהל הרחב ולכן לא מיושמים, נשק אישי מחולק בלי פיקוח מספק".
הבעיה מחריפה בגלל מערכת המשפט: "מערכת המשפט עובדת במתכונת מצומצמת, בזמן בו היא נדרשת. זו החלטה לא ברורה ולא מוצדקת בעולם שמזמן למד לתפעל עצמו מרחוק מאז משבר הקורונה.
"משק שחוזר לשגרה מאולצת ללא חיבור להשבתת מערכת החינוך - זה פשוט גלגול הבעיה לפתחם של מעסיקים ולפתחנו האזרחים. זו לא רק פגיעה בפרטים - זו מדיניות שצריכה תיקון מיידי. צריך לתגבר תקציבים, מענים, סיוע הומניטרי למשפחות הנאבקות על היומיום בבתים. יש כלים בשטח. צריך לבחור להפעיל אותם".
ויצו, כחלוצה בתחום המאבק באלימות במשפחה, יזמה את התכנית "צומחות יחד בראש מורם" למען נשים יוצאות מעגל האלימות וילדיהן, מתוך ההבנה כי 40% מהנשים נפגעות האלימות חוזרות לבני זוגן בשל הקשיים הרבים בהם הן נתקלות בעת היציאה לחיים עצמאיים. התכנית פועלת ב-11 קהילות ברחבי הארץ: הרצליה, חדרה, קריית ים, ירושלים, חיפה, כרמיאל, באר שבע, נהריה, אשדוד, שדרות, רמת גן. בתכנית כ-180 נשים יוצאות מעגל האלימות יחד עם כ-300 ילדיהן, והיא מופעלת במשולב על ידי גורמי מקצוע של ויצו יחד עם למעלה מ-100 מתנדבות ויצו ישראל.
הליווי נמשך בדרך כלל בין שנה לשמונה שנים, עד שהאישה וילדיה מצליחים לבנות חיים עצמאיים ויציבים. התכנית מאפשרת מעטפת תמיכה קהילתית-חברתית, מתוך הבנה שהנשים זקוקות לעורף משפחתי וחוות תחושת בדידות קשה.
ד' הסבירה כיצד הסדנאות והקשרים בקהלה מסייעים לה לחוש מוגנת: "זה שיש לי בשיא הלחץ בעבודה את מי לשתף כשהוא מאיים עלי או מקשה עלי. הפורקן מאפשר לי להתאזן".
אצל ש' , שהיא חסרת כל תמיכה משפחתית, ויצו תופסת חלק משמעותי מאוד בחיים: "רק להגיע לויצו ולקבל חיבוק עושה את כל ההבדל". היא מרגישה שדואגים לה, וזו "פעם ראשונה שאני מרגישה את זה בחיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו