בין מילואים לאומנה: אבות גיבורים בחזית ובבית

היום (שבת) נציין את יום האומנה הבינלאומי, והשנה הוא מקבל משמעות עמוקה יותר על רקע מלחמת "חרבות ברזל". בצל המצב הביטחוני והצורך הגובר במענים רגשיים לילדים, נמצאות משפחות גיבורות ובתוכן שלושה אבות אומנה - כולם גברים שנקראו לדגל - הנושאים שני תפקידים כבדים במקביל: הורים לילדי אומנה ולוחמים במילואים.

אורן: "הילד לא שלך, אבל אתה שלו"

אורן, בן 55 מאזור ירושלים, משמש כאב במשפחת אומנת חירום כבר 10 שנים. "מאז ומתמיד אהבתי ילדים", הוא מספר. "כששמעתי על אומנת חירום לראשונה, העיניים שלי נצצו מהתרגשות".

עד היום עברו דרך ביתו 47 ילדים ותינוקות. "בכל פעם שמגיע אלינו ילד, האדרנלין בשמיים. זה מפעים לראות את ההשתנות של הילדים מרגע הגעתם, בעיקר אלו שמגיעים במצב קשה. תוך שבועות רואים את השינוי ההתפתחותי והרגשי".

ב-7 באוקטובר הוקפץ למילואים יחד עם שלושת בניו. "אני משרת במערך הנפגעים של צה"ל ומאז במילואים באופן רצוף". עמותת מכון סאמיט דאגה לבת שירות בזמן היעדרותו. "מה שנותן לנו כוח זה שאנחנו יודעים שעושים משהו משמעותי".

אריאל - הסיבוב השני של הלב

אריאל, בן 53 ממושב ליד באר שבע, יצא לאומנה מתוך חוויה אישית. "גדלתי במשפחה עם 10 אחים. אימא שלי נפטרה בלידתי, יצאתי לאומנה עד גיל 6 ולאחר מכן התגלגלתי בפנימיות", הוא חושף. "ביום שבו הכרתי את אשתי, כבר בדייט הראשון אמרתי לה שאני רוצה אומנה".

לפני עשר שנים הגיע אליהם ילד בן 4.5 שהצטרף לארבעת ילדיהם הביולוגיים. "היום אנחנו קוטפים את הפירות של העבודה הקשה. פעם התפרצויות היו כל יום, וכיום זה קורה אחת לחצי שנה". הילד מגלה כישרון במחשבים וסייבר, ולימד את עצמו אנגלית.

במלחמה, אריאל פעיל בעמותת גולני ומלווה פצועים ומשפחות שכולות. "זו השליחות השנייה שלי. אפשר להוציא את הבן אדם מגולני אבל אי אפשר לנתק את גולני מהבן אדם".

מאיר - הבית שבירוחם

מאיר מהנגב המערבי, אב אומנה לשני אחים כבר 6 שנים. "כשפגשתי את אשתי, בפגישה שארכה 12 שעות, בסופה הבנו שאנחנו מתחתנים, עלה נושא האומנה מצידה. אמרתי לה שזה מתאים רק לאנשים מאוד מיוחדים. היא אמרה שאני מתאים רק שעוד לא הבנתי את זה".

שני האחים הגיעו אליהם בגיל 3 וכמעט 5, עם בעיות התפתחות קשות והצטרפו לארבעת ילדיהם הביולוגיים. "הם היו שני ילדים מתוקים שלא יודעים עליהם שום דבר. הפגישה הראשונה איתם הייתה במשרדי סאמיט - ילדים מרוגשים עם בגדים ונעליים בלויות. כשיצאנו הייתי בהלם גמור".

ב-7 באוקטובר יצא למילואים בגדוד חיר ומשרת כמעט ברצף מאז. "בתקופת המלחמה ילדי האומנה חוו רגרסיה רצינית ואשתי נאלצה להתמודד לבד". הוא מציין כי משפחות אומנה לא זוכות להטבות המגיעות למשפחות מילואימניקים: "כואב שכשיש הטבות לאנשי מילואים, אנחנו לא כלולים כי הילדים לא רשומים עלינו".

כל שלושת האבות מדגישים את החשיבות של תמיכה סביבתית והכנה נפשית למשפחות המעוניינות באומנה. "מי שהולך לזה צריך לקחת בחשבון שאין דרך חזרה", מסביר מאיר. "זה ילד שעבר טראומה ענקית, אי אפשר להחזיר אותו לעוד סבב של טראומה".

הסיפורים האלה מדגימים את הכוח האנושי של נתינה, אפילו בתקופות הכי קשות. שלושת האבות ממשיכים לשמור על שתי החזיתות - הביתית והצבאית - מתוך אמונה שזו השליחות שלהם.

"עשרות ילדים מחכים למשפחה"

"גם ביום האומנה הבינלאומי אנחנו עוצרים רגע כדי לומר תודה – למשפחות שמעניקות בית חם לתינוקות וילדים שזקוקים לכך", אמרה מירה ורקר, מנהלת תחום גיוס משפחות אומנה בעמותת מכון סאמיט. "כל ילד ראוי לגדול בבית אוהב ומשפחות האומנה הן אלו שמדליקות עבור הילדים את האור ומייצרות עבורם הזדמנות שנייה למשפחה שבוחרים. אנחנו מזמינים עוד הורים להצטרף ולפתוח את ביתם כי יש כיום עשרות ילדים שמחכים למשפחה שתאמין בהם. משפחות שמעוניינות מוזמנות להיכנס לאתרhttps://summit.org.il/ולהשאיר פרטים".

עדי מקל, מנהלת שירות האומנה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הדגישה את החשיבות המיוחדת של משפחות אומנה בתקופת המלחמה: "בתקופה מאתגרת זו של מלחמה, כאשר המרקם החברתי והמשפחתי נמצא במבחן, חשיבותן של משפחות אומנה מקבלת משנה תוקף. הצורך במעטפת תומכת, מחבקת ויציבה עבור ילדים הזקוקים לבית חם הוא קריטי מתמיד. משפחות האומנה מהוות עוגן של יציבות בים של אי-ודאות. הן מספקות לא רק קורת גג, אלא גם חום, אהבה ותחושת שייכות - צרכים בסיסיים שחשיבותם מתעצמת בעת מלחמה".

"בימי מלחמה, כאשר רבים מתמודדים עם חרדה ואי-ודאות, משפחות האומנה ממשיכות להוות מגדלור של תקווה", הוסיפה מקל. "הן מעניקות לילדים את היכולת להתמודד עם המציאות המורכבת תוך תחושת ביטחון ותמיכה, ומאפשרות להם לפתח חוסן נפשי ורגשי. אנו קוראים לכל מי שחש שביכולתו לתרום ולהעניק בית חם לילד הזקוק לכך - צרו קשר עם מוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי. זו הזדמנות ייחודית להיות חלק ממערך תמיכה לאומי ולהעניק תקווה לעתיד טוב יותר עבור ילדי ישראל".