"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חיילת שמפקדה תקף אותה מינית: "הצבא הפקיר אותי"
ועדת חוץ והביטחון קיימה היום דיון שעסק בטיפול בעבירות פגיעה מינית בצה"ל • אשתקד הוגשו 49 כתבי אישום בגין עבירות מין בצבא ו-47 אירועים הופנו לדין משמעתי
הדיון בוועדת חוץ וביטחון על פגיעות מיניות בצבא. צילום: דוברות הכנסת

חיילת שמפקדה תקף אותה מינית: "הצבא הפקיר אותי"

ועדת חוץ והביטחון קיימה היום דיון שעסק בטיפול בעבירות פגיעה מינית בצה"ל • אשתקד הוגשו 49 כתבי אישום בגין עבירות מין בצבא ו-47 אירועים הופנו לדין משמעתי

מירב סבר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (שלישי) דיון שעסק בטיפול בעבירות פגיעה מינית בצה"ל. על פי נתוני הצבא, דווחו בשנה שעברה 2,092 מקרים, 73% מתוכם בנסיבות צבאיות. 235 תלונות הוגשו כנגד הפוגעים.

בדיון סקרה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תא"ל אלה שדו שכטמן, נתונים ומגמות ואת פעילות צה"ל בנושא.

ערוץ הכנסת

יוזמת הדיון, ח"כ מירב בן ארי אמרה כי לא צריך להיבהל מהכמות, מכיוון שברגע שיש יותר דיווחים זה אומר שהמתלוננות מרגישות יותר נוח להתלונן ושיש להן מסגרת. "אבוי לנו אם היו מספרים קטנים מאוד כי זה אומר שיש פחד להתלונן. צה"ל עשה מהפך, נורמות ההתנהגות שונות ממה שהיה בעבר", הוסיפה בן ארי.

היא העירה על כך שהפעם האחרונה שהוועדה קיבלה סקירה בנושא הזה היתה בינואר 2022, ושבכוונתה לקדם חקיקה שתחייב דיווח שנתי של צה"ל, המשטרה ושב"ס בנושא לוועדות הכנסת הרלוונטיות.

על פי נתוני צה"ל, ישנה עלייה עקבית לאורך השנים במספר הדיווחים על פגיעות כאשר בעוד שבשנת 2014 המספר עמד על 668, בשנת 2024 המספר עמד על 2092. 73% מהדיווחים הן בנסיבות צבאיות, 12 בנסיבות אזרחיות, 10% בנסיבות אזרחיות טרם הגיוס ו-5% נוגעות לאלימות במשפחה.

30% מהדיווחים היו על הטרדה מילולית, 23% על מגע פיזי שלא מגיע לכדי מעשה מגונה, 19% על מעשה מגונה, 16% על אווירה מטרידה, 8% על הצצה צילום והפצה, וכ-2% על אונס/מעשה סדום או ניסיון לבצעם. 82% מהמתלוננות הן נשים מול 17% גברים.

79% מהפוגעים הם חיילי חובה, 9% מילואים, 5% קבע קצין, ו-6% קבע נגד. בשנת 2024, ב-1320 דיווחים המהווים 63% מנפגעי העבירה בחרו באפיק טיפול פיקוד.

לגבי חקירות מצ"ח, בשנת 2024 הוגשו 235 תלונות כנגד הפוגעים. נכון לסוף 2024, 49 כתבי אישום נכתבו, 47 אירועים הופנו לדין משמעתי, 13 עברו לטיפול מפקדים ביחידה, 6 עברו לנזיפה פיקודית, ו-58 תיקים נסגרו ע"י הפרקליטות.

יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תא"ל אלה שדו שכטמן, צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בצה"ל אמרו כי תפיסת המוגנות עוברת מעיסוק באסור לעיסוק בראוי וברצוי הכוללת את חיזוק אחריות וסמכו‌ת המפקד/ת, מיקוד בא‌קלים הארג‌וני, חינוך הפרט להתערבות ועיסוק במוגנות מגד‌רית בשגרה ובחירום. כמו כן, מתקיימת הסברה חצי שנתית ברצף ההכשרות.

נועה רוטשילד, שעברה פגיעה מינית במהלך שירותה הצבאי אמרה לחברי הוועדה: "נפגעתי מינית בצבא על ידי המפקד הישיר שלי במשך מספר חודשים שנחקקו בגוף ובנפש שלי. בפחד גדול החלטתי להילחם, הגשתי תלונה, עברתי עימות, התייצבתי לעדויות, והגעתי לכל טיעון בבית הדין. ביקשתי רק דבר אחד, שיאמינו לי.

"לכל אורך ההליך המשפטי המייגע, שוב ושוב שמעתי את הטיעונים הבאים: הוא קצין, הוא תרם מהזמן שלו ומהגוף שלו למדינה. אבל מה איתי? גם אני לוחמת. גם אני נתתי הכל בשם הערכים של הצבא. והצבא הזה הפקיר אותי. הופקרתי לידי מערכת שמקדשת את מפקדיה גם כשהם חוטאים לערכים בסיסיים. אני לא שורה בפסק הדין. אני ילדה, שנתנה את כל כולה ונפגעה.

"המערכת לא בנויה בשבילי, היא לא רואה אותי. היא רואה קצינים, דרגות, שיקולי ענישה. אני הנפגעת הפכתי למישהי שמוזכרת בשולי פסק הדין, הפכתי למספר תיק, לסעיפים על דף, לשוליים של הסיפור. וזה לא יצא דופן, זה מה שקורה לצערי שוב ושוב. מערכת שמדברת גבוה על אי סובלנות לעברות מין, אבל בפועל מקלה, משתיקה, ומעדיפה לא באמת לראות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...