ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (שלישי) דיון שעסק בטיפול בעבירות פגיעה מינית בצה"ל. על פי נתוני הצבא, דווחו בשנה שעברה 2,092 מקרים, 73% מתוכם בנסיבות צבאיות. 235 תלונות הוגשו כנגד הפוגעים.
בדיון סקרה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, תא"ל אלה שדו שכטמן, נתונים ומגמות ואת פעילות צה"ל בנושא.
יוזמת הדיון, ח"כ מירב בן ארי אמרה כי לא צריך להיבהל מהכמות, מכיוון שברגע שיש יותר דיווחים זה אומר שהמתלוננות מרגישות יותר נוח להתלונן ושיש להן מסגרת. "אבוי לנו אם היו מספרים קטנים מאוד כי זה אומר שיש פחד להתלונן. צה"ל עשה מהפך, נורמות ההתנהגות שונות ממה שהיה בעבר", הוסיפה בן ארי.
היא העירה על כך שהפעם האחרונה שהוועדה קיבלה סקירה בנושא הזה היתה בינואר 2022, ושבכוונתה לקדם חקיקה שתחייב דיווח שנתי של צה"ל, המשטרה ושב"ס בנושא לוועדות הכנסת הרלוונטיות.
על פי נתוני צה"ל, ישנה עלייה עקבית לאורך השנים במספר הדיווחים על פגיעות כאשר בעוד שבשנת 2014 המספר עמד על 668, בשנת 2024 המספר עמד על 2092. 73% מהדיווחים הן בנסיבות צבאיות, 12 בנסיבות אזרחיות, 10% בנסיבות אזרחיות טרם הגיוס ו-5% נוגעות לאלימות במשפחה.
30% מהדיווחים היו על הטרדה מילולית, 23% על מגע פיזי שלא מגיע לכדי מעשה מגונה, 19% על מעשה מגונה, 16% על אווירה מטרידה, 8% על הצצה צילום והפצה, וכ-2% על אונס/מעשה סדום או ניסיון לבצעם. 82% מהמתלוננות הן נשים מול 17% גברים.
79% מהפוגעים הם חיילי חובה, 9% מילואים, 5% קבע קצין, ו-6% קבע נגד. בשנת 2024, ב-1320 דיווחים המהווים 63% מנפגעי העבירה בחרו באפיק טיפול פיקוד.
לגבי חקירות מצ"ח, בשנת 2024 הוגשו 235 תלונות כנגד הפוגעים. נכון לסוף 2024, 49 כתבי אישום נכתבו, 47 אירועים הופנו לדין משמעתי, 13 עברו לטיפול מפקדים ביחידה, 6 עברו לנזיפה פיקודית, ו-58 תיקים נסגרו ע"י הפרקליטות.
בצה"ל אמרו כי תפיסת המוגנות עוברת מעיסוק באסור לעיסוק בראוי וברצוי הכוללת את חיזוק אחריות וסמכות המפקד/ת, מיקוד באקלים הארגוני, חינוך הפרט להתערבות ועיסוק במוגנות מגדרית בשגרה ובחירום. כמו כן, מתקיימת הסברה חצי שנתית ברצף ההכשרות.
נועה רוטשילד, שעברה פגיעה מינית במהלך שירותה הצבאי אמרה לחברי הוועדה: "נפגעתי מינית בצבא על ידי המפקד הישיר שלי במשך מספר חודשים שנחקקו בגוף ובנפש שלי. בפחד גדול החלטתי להילחם, הגשתי תלונה, עברתי עימות, התייצבתי לעדויות, והגעתי לכל טיעון בבית הדין. ביקשתי רק דבר אחד, שיאמינו לי.
"לכל אורך ההליך המשפטי המייגע, שוב ושוב שמעתי את הטיעונים הבאים: הוא קצין, הוא תרם מהזמן שלו ומהגוף שלו למדינה. אבל מה איתי? גם אני לוחמת. גם אני נתתי הכל בשם הערכים של הצבא. והצבא הזה הפקיר אותי. הופקרתי לידי מערכת שמקדשת את מפקדיה גם כשהם חוטאים לערכים בסיסיים. אני לא שורה בפסק הדין. אני ילדה, שנתנה את כל כולה ונפגעה.
"המערכת לא בנויה בשבילי, היא לא רואה אותי. היא רואה קצינים, דרגות, שיקולי ענישה. אני הנפגעת הפכתי למישהי שמוזכרת בשולי פסק הדין, הפכתי למספר תיק, לסעיפים על דף, לשוליים של הסיפור. וזה לא יצא דופן, זה מה שקורה לצערי שוב ושוב. מערכת שמדברת גבוה על אי סובלנות לעברות מין, אבל בפועל מקלה, משתיקה, ומעדיפה לא באמת לראות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו