שמנו אותם בחזית, עכשיו הם בכלא: עלייה במעצרי חיילים הסובלים מהלם קרב

בסניגוריה הציבורית מזהים בתקופה האחרונה עלייה בהיקף המעצרים של חיילים פוסט טראומתיים. כך למשל צעיר תושב הקריות נעצר בחשד שתקף שוטרים. עו"ד אורין בן מוחא, שייצגה את הצעיר מטעם הסניגוריה הציבורית, טענה בדיון כי מדובר בצעיר שמוכר למשרד הבטחון כפוסט טראומתי ולצערנו - המשטרה היזדרזה לעצור אותו.

בית המשפט שחרר את הצעיר וקבע כי מדובר באדם ללא עבר פלילי עם נכות נפשית ממשרד הבטחון שנפגע במהלך שרותו הצבאי. וכך התבטא השופט: "אני סבור כי ניתן לשחררו לחלופת מעצר. צעיר שלחם ב-7 באוקטובר".

במקרה אחר, בית משפט השלום בקריות שחרר צעיר בשנות ה־20 לחייו, חייל קרבי ששירת כגשש במהלך 7 באוקטובר וכתוצאה מהמראות הקשים מתמודד עם פוסט טראומה. הצעיר נעצר בחשד לתקיפת אביו ואיומים. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשישה ימים, אולם בית המשפט דחה את הבקשה והורה על שחרורו בתנאים מגבילים.

עו״ד פארס פאלח מהסניגוריה הציבורית, שייצג את הצעיר, טען כי מדובר בלוחם שנחשף למראות קשים במהלך פעילותו המבצעית ב-7 באוקטובר ולאחריו, מה שהוביל להדרדרות במצבו הנפשי ולשחרורו משירות קרבי. מאז שחרורו מצה״ל הוא שוהה במסגרת טיפולית. על כן ביקש לשחררו לחלופת מעצר.

בית המשפט התרשם מנסיבות חייו המורכבות של הצעיר וממצבו הנפשי, וקבע כי אין צורך במעצר מאחורי סורג ובריח כדי לקדם את מטרות החקירה. בהחלטתו כתב: ״לא סברתי שעל מנת להשיג את מטרת החקירה יש להורות על המשך מעצרו״. הצעיר שוחרר בתנאי הרחקה מעיר מגוריו.

עו"ס אפרת גולן, הממונה הארצית על הממשק השיקומי-טיפולי בסניגוריה הציבורית אומרת ל"ישראל היום": "אנו מבקשים מהמדינה לפעול למתן מענים מותאמים עבור אנשים שהסתבכו בפלילים עקב פוסט-טראומה, בפרט אלו שנפגעו בשל תרומתם למאמץ המלחמתי. אנחנו שמנו אותם בחזית. אנחנו צריכים להיות עבורם עורף חזק ובטוח ולא להפנות להם אחד כזה".