"בושה וכלימה, זאת גזענות": שפל בייצוג נשים יוצאות אתיופיה במגזר הציבורי

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (שני) דיון מיוחד בסוגיית ייצוג נשים במגזר הציבורי. ד"ר נלי כפיר, חוקרת במרכז המחקר של הכנסת, הציגה דו"ח מיוחד שנכתב לבקשת יו"ר הוועדה. מהדו"ח עולה כי למרות שנשים מהוות רוב בקרב עובדי הממשלה המרכזית, המורות וברשויות המקומיות – ככל שעולים בדרגות הבכירות, שיעור הנשים הולך ויורד.

"ברמה 130, שהיא הדרגה הבכירה ביותר, נשים מהוות רק 11% מהתפקידים. ברמה 120 – 29%, וברמה 110 – 49%," ציינה ד"ר כפיר. "הדפוס הזהה קיים גם במשטרת ישראל: בדרגת ניצב נשים הן רק 12%, תנ"צ – 16%, ונצ"מ – 18%".

הנתונים ממשיכים להיות מדאיגים גם באקדמיה: רק 23% מהפרופסורים מן המניין הן נשים. כאשר צללה ד"ר כפיר לפילוח ייצוגן של נשים ערביות, חרדיות ויוצאות אתיופיה בדרגות הבכירות – הממצאים היו דרמטיים. אחוז הנשים יוצאות אתיופיה בקרב כלל הנשים בדרג הבכיר עמד על 0.4% בלבד, וזאת למרות ששיעור יוצאי אתיופיה בגילי העבודה העיקריים (25–64, לא כולל מי שרק אימם נולדה באתיופיה) הוא 2%.

לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2022, אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה 168,800 נפש. בנוסף, ישנם 6,144 ילידי ישראל שאביהם לא נולד באתיופיה אך אמם נולדה שם.

"עד כאן, תתביישו לכם"

ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה בדיון: "הנתון הזה הוא בושה וכלימה. זאת גזענות. זאת בושה וחרפה לנציבות. נמאס לי לראות את אחי ואחיותיי מנקים את המשרדים של המדינה – אבל לא מנהלים אף משרד. תתביישו לכם".

ד"ר כפיר הוסיפה: "ראינו ירידה לשיעור של 46% נשים בכלל הדרגים הבכירים, כאשר נשים יוצאות אתיופיה מגיעות לדרגות בכירות במספרים זעומים בלבד". יו"ר הוועדה סיכמה כי ייתכן שהגיע הזמן שנשים יתחילו להשתמש בכוחן, כמו המורות, ויאמרו: "עד כאן".

טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים, אמרה: "הגשנו עתירה לבג"ץ על כך שמתוך 29 מנכ"לי משרדי ממשלה – אין אף אישה. הממשלה עברה על החוק, ופסק הדין צריך להוביל לאיתור אקטיבי. אנחנו במצב כל כך חמור שאי אפשר להגיד שזה מקרה. שר האוצר צריך למנות ממונה לאגף התקציבים – והוא מדבר רק עם גברים".

מעיין אוחנה, מפורום דבורה, הוסיפה: "הנציבות והממשלה חייבות להציע פתרונות. הלחץ צריך להגיע עכשיו מהח"כים. אם סמוטריץ' מראיין רק גברים – תעצרו את זה. אנחנו מוכנות להביא לו רשימת מועמדות ראויות".