"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"פוטרתי בעודי חולת סרטן פעילה בטיפולים - על פי חוק"

ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון על זכויות מטופלי מחלת הסרטן בשוק העבודה, בהשתתפות חולים ומחלימים: "חרב מונחת על צוואר החולים, שצריכים לדאוג, לצד המחלה, גם לאיך הם ממשיכים לעבוד" • דרשו איסור על פיטורי אדם המתמודד עם המחלה: "ברמת החוק מותר לפטר אדם שנלחם על חייו אחרי שלושה חודשי טיפולים"

,עודכן
0השמעה
"יכולה להאשים מוסרית אבל לא חוקית". יעל ביגון חן בוועדת העבודה והרווחה בכנסת

ועדת העבודה והרווחה קיימה היום (שלישי) דיון בנושא זכויותיהם הכלכליות והתעסוקתיות של חולי סרטן ומחלימים, לציון היום הבינ"ל למאבק בסרטן. בדיון השתתפו נציגי עמותות - חלקם חולים ומחלימים בעצמם, ששיתפו את החוויות האישיות הכואבות שעברו כשניסו למצוא את דרכם מחדש בשוק העבודה אחרי האבחון.

יעל ביגון חן, יו"ר עמותת "הבית של בר" לנשים עם סרטן גינקולוגי, העידה בוועדה על הקשיים שחוותה במקום העבודה שלה לאחר שאובחנה כחולה ב-2017 - קשיים שהובילו לפיטוריה: "עבדתי בחברת שיכון ובינוי קצת מעל שנה והיו לי כ-20 ימי מחלה, שנגמרו מהר. בהתחלה הייתה התחשבות, אפשרו לי לעבוד מרחוק במהלך הטיפולים, אבל ב-2020 התחלף המנכ"ל ועשו קיצוצים במטה. קראו לי לשיחת שימוע, אמרו שאני נהדרת אבל מפטרים כל מיני אנשים, ואני פחות נמצאת - אז זה נראה להם מוצדק".

"חולת סרטן פעילה, מתמודדת עם הטיפולים, עם הפחד למות, שלילדים שלי לא תהיה אמא וגם הייתי מפרנסת ראשית במשפחה - ופוטרתי על פי חוק", קראה בכעס, "אני יכולה להאשים אותם מוסרית אבל לא חוקית. לכן צריך לקבוע איסור לפטר עובד כל עוד יש מחלה פעילה, לא משנה כמה ימי מחלה יש לו, אלא אם יש סיבה מוצדקת".

"צרכים רבים שאינם זוכים למענה". מתוך ועדת העבודה והרווחה,צילום: מתוך שידורי הוועדה

בפתח הדיון עדכנה מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ חוה אתי עטיה, כי על פי נתוני עמותת אולקן, נכון לשנת 2024 יש בישראל כ-31,000 אנשים המאובחנים כחולי סרטן, וכן בכל שנה כ-20,000 מחלימים וחוזרים לשגרת חיים רגילה. "ההתמודדות עם סרטן היא מורכבת לחולה ולבני משפחתו במישורים שונים, רבים אינם מכירים וממצים את זכויותיהם הקיימות ולצד זאת, קיימים עוד צרכים רבים שאינם זוכים כיום למענה".

גיא תבורי, נציג עמותת אולקן המסייעת לחולי סרטן, הסביר על סוגיה נוספת בהתמודדות מול המוסדות: "חולי סרטן מתמודדים עם שתי חזיתות - החזית הרפואית והחזית הביורוקרטית. עבור הרבה חולים ההתמודדות עם החזית שניה היא מורכבת מאוד. יש שתי נקודות שרלוונטיות מאוד לוועדה הזאת: הראשונה היא פטור ממס הכנסה, שניתן כרגע בשנת הטיפולים. בשנה הזו ההכנסה יורדת, וזה רלוונטי יותר דווקא אחרי - ולכן הבקשה שלנו היא הארכת הפטור לשנה שלאחר סיום הטיפולים".

"מתמודדים עם שתי חזיתות - החזית הרפואית והחזית הביורוקרטית" (אילוסטרציה),צילום: ללא קרדיט

"נקודה נוספת היא עניין ימי המחלה", הזכיר גיא בדומה לעדותה של יעל, "כיום, לאחר 90 ימי מחלה המעסיק רשאי לפטר את העובד. רוב חולי הסרטן עוברים טיפולים ארוכים יותר, והמשמעות היא שברמת החוק מותר לפטר אדם שנלחם על חייו אחרי שלושה חודשי טיפולים. יש מעסיקים שעוזרים ברוחב לב, ממשיכים לשלם או מוציאים לחל"ת ושומרים את המשרה, אבל יש גם אחרים. לכן הבקשה שלנו היא לקבוע איסור לפטר אדם שמתמודד עם סרטן. לעצמאים הבעיה גדולה עוד יותר כי אין להם הרבה מההגנות שיש לשכירים. להם תסייע מאוד הארכה של הפטור ממס הכנסה".

איילת צ'ייט, הצופה מעמותת גדולים מהחיים, ציינה כי תופעת הפיטורין נוגעת גם להורים לילדים חולי סרטן, המפוטרים לעיתים לאחר ניצול 90 ימי מחלה וביקשה לקדם הגנה מפיטורין גם עליהם, כל עוד ילדם חולה.

ח"כ אימאן חאטיב יאסין, שהחלימה בעצמה מסרטן, אמרה בוועדה: "חשוב לתת לפחות חודשיים נוספים של הכרה למחלימים, שאחרי הטיפולים הקשים לא חוזרים לעצמם במשך תקופה ארוכה, זה לא קורה בלחיצת כפתור. אני החלמתי לפני 15 שנה ואת ההשלכות הגופניות אני מרגישה עד היום".

מיכל בר, סמנכ"לית חלאסרטן, קראה: "סיפור התעסוקה הוא סיפור גדול מאוד, חרב שמונחת על צוואר החולים, שצריכים לדאוג לצד ההתמודדות עם המחלה גם לאיך הם ממשיכים לעבוד, לפרנסה, לשאלת הכיסוי הביטוחי. גם לחזור לעבודה אחרי החלמה מסרטן זה לא פשוט והרבה מעסיקים לא יודעים להתמודד עם עובד שחלה או כזה שהחלים וחזר, לפעמים כאדם אחר. אנחנו מקדמים תכנית שמציבה למעסיקים סטנדרט של איך להתמודד עם מצב כזה ולעזור לעובד עם המצב הזה מבלי לפגוע באינטרסים של העסק, ולפעמים אפילו לשפר אותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר