סקר חדש חושף: 83% מהיתומים הצעירים חשים מוזנחים על ידי המדינה

השבוע מציינת ישראל לראשונה את יום המשפחות השכולות, יום שנועד להעלות למודעות הציבורית את האתגרים והקשיים של אלפי משפחות שאיבדו את יקיריהן בנסיבות שונות. לקראת דיון מיוחד שיתקיים מחר בוועדת הצעירים של הכנסת, בראשות ח"כ נעמה לזימי, ערכה עמותת "חמניות - המקום ליתומים בישראל" סקר מקיף שחושף תמונת מצב מדאיגה.

הסקר, שנערך בקרב מדגם ארצי מייצג של יתומים צעירים מעל גיל 18, מגלה כי 83% מהם אינם חשים שמוסדות המדינה ומשרדי הממשלה קשובים לצורכיהם. יתרה מזאת, 62% מהנשאלים דיווחו כי היתמות השפיעה על מסלול הלימודים או הקריירה שלהם, כאשר 41% ציינו חוסר פניות רגשית ומנטלית להתמודד עם אתגרים אלה.

במהלך השירות הצבאי, התמונה אינה מעודדת יותר: 56% מהיתומים דיווחו כי לא קיבלו מענה או התייחסות מצה"ל ביחס למעמדם כיתומים. מתוכם, 35% טענו שלא קיבלו שום מענה כלל, ו-21% דיווחו על מענה מינימלי.

הקשיים הכלכליים תופסים מקום מרכזי בחיי היתומים הצעירים: 40% מהם חוו קשיים כלכליים בעקבות האובדן, כאשר 32% מתקשים במימון המחייה היומיומית, 15% נאבקים בסוגיות דיור, ו-12% מתקשים במימון לימודים גבוהים.

אביטל צ'סקיס, בת 24, שהתייתמה מאמה במהלך שירותה הצבאי, תייצג מחר בדיון בועדת הצעירים של הכנסת בראשות ח"כ נעמה לזימי, את קולם של היתומים הצעירים. "מיד אחרי מות אמי נאלצנו אני ואחיי להתמודד עם חובות שסגרו עלינו," היא מספרת. "לקחתי על עצמי כל עבודה אפשרית ואת האחריות על המשפחה. בצבא הרגשתי שכמעט ולא רואים אותי, וכל ההתייחסות תלויה ברצון הטוב של המפקדים במקום שתהיה מדיניות מסודרת".

הדר קס, מייסדת ומנכ"לית עמותת חמניות, שהתייתמה מאביה בגיל 14, מדגישה את חומרת המצב: "בישראל 2024 עדיין אין מדיניות סדורה ביחס לטיפול ולסיוע לכלל הילדים והצעירים היתומים. אין אפילו מאגר נתונים מרוכז על מספר הילדים והצעירים עד גיל 25 שאיבדו הורה או שניים." היא מוסיפה כי העמותה תמשיך להיאבק עד שהמדינה תתחיל לייצר מענים אמיתיים עבור היתומים.

המצב החמיר עוד יותר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כאשר 62% מהיתומים דיווחו על החמרה בתחושות רגשיות שליליות, כולל דיכאון, חרדה ומצבי רוח קיצוניים. הדיון בוועדת הצעירים של הכנסת מסמן תקווה ראשונית להכרה בבעיה ובצורך במענה מערכתי כולל ליתומים גם אחרי גיל 18.