"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נפש, גוף ורוח: כך משפיעה המלחמה על נשים ונערות בישראל
סקר של עמותת "נשים לגופן": שליש דיווחו על שינויים פיזיים במחזור החודשי מאז 7 באוקטובר • 77% דיווחו כי החשיפה לעדויות גרמה למצוקה • פסיכולוגית מדגישה: "להיערך ולזהות את המצוקות בזמן"
סיור לתקשורת בבארי . צילום: יוסי זליגר

נפש, גוף ורוח: כך משפיעה המלחמה על נשים ונערות בישראל

סקר של עמותת "נשים לגופן": שליש דיווחו על שינויים פיזיים במחזור החודשי מאז 7 באוקטובר • 77% דיווחו כי החשיפה לעדויות גרמה למצוקה • פסיכולוגית מדגישה: "להיערך ולזהות את המצוקות בזמן"

אפרת פורשר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

החשיפה לתכנים בחדשות וברשתות החברתיות מאז תחילת המלחמה השפיעה לרעה על בריאותן ועל התנהגותן של נערות ונשים בישראל. כרבע מהן מתלבשות פחות חשוף, אצל אחת מכל שלוש ירד החשק המיני, כשליש מהנשים דיווחו על שינויים פיזיים במחזור החודשי. אחת מכל שתי נשים החלה לאכול יותר מתוקים ופחמימות מאז 7 באוקטובר.

אזרחים בורחים ממסיבת הטבע באורים שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, צילום: קרן שליו

הנתונים המדאיגים הללו עולים מסקר חדש שבדק את השפעת החשיפה לתכנים של פגיעות מיניות בזמן המלחמה על נערות ונשים צעירות בישראל.

הסקר נערך על ידי עמותת "נשים לגופן" כחלק ממחקר שנועד לבחון את השפעות המלחמה והחשיפה לתכנים פוגעניים מגדרית ומינית על נשים צעירות ונערות בישראל. הסקר בוצע בקרב 1,001 נשים, בגילי 26-16, יהודיות וערביות.

החדשות משפיעות

מתוצאות הסקר ניתן לראות כי קיים קשר ברור בין עלייה בצריכת החדשות והחשיפה לתכנים ברשת לבין עלייה במצוקה הרגשית. 90% מהמשיבות ציינו כי ההיחשפות לתכנים או למידע על 7 באוקטובר ועל המלחמה גרמה להן למצוקה רגשית, לחששות ולאי-נוחות. 77% דיווחו כי החשיפה לעדויות, לסרטונים או לשיח על הפגיעות המיניות גרמה להן למצוקה רגשית. 80% ציינו כי ההכחשות בעולם אודות הפגיעות המיניות גרמו להן למצוקה רגשית. 37% מהמשיבות דיווחו כי הן מרגישות פחות בטוחות להביע את דעותיהן ברשתות החברתיות, מתוכן שיעור גבוה בקרב צעירות מהמגזר הערבי - 63%.

הסקר המדאיג מעלה תמונה קשה באשר להשלכות הצפויות על החוסן הנפשי ועל מצבן הבריאותי, הנפשי והפיזי.

רומי הלל (25) היא סטודנטית לחינוך ועובדת עם בני נוער. מאז 7 באוקטובר נחשפה, כמו רבות ורבים אחרים, לתכנים ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות. הדיווחים על פשעי המין של חמאס והחשיפה לתכנים הותירו בה חותם עמוק. "מ־7 באוקטובר היינו, בן זוגי ואני, מרותקים לחדשות ולרשתות החברתיות. זה הדבר היחיד שהיה בבית במשך חודשים. הכל היה מול העיניים כל הזמן".

רומי הלל. "הכל מול העיניים כל הזמן", צילום: קרן שליו

נוסף לאכילה רגשית שכתוצאה ממנה עלתה במשקל היא מספרת כי הנטייה שלה לטיקים החמירה: "יש לי טיקים בפנים. זה קורה לי כשאני בלחץ, ומתחילת המלחמה זה ממש התחזק. אני מרגישה חרדה קיומית. מעולם לא חשבתי שארגיש לא בטוחה במדינה שלי", היא אומרת.

"חשוב לפעול בהתאם"

אלה ברציאנסקי, פסיכולוגית חינוכית ופסיכולוגית חברתית בעמותת "נשים לגופן": "חשוב מאוד שמערכת הבריאות ומערכת החינוך יהיו מודעות להשפעות האלה ויפעלו בהתאם כדי למנוע התפתחות של הפרעת דחק פוסט־טראומטית, ואף להחמרה במצב הנפשי. כחברה, אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק, ולזהות את המצוקות בזמן. ב־1 בספטמבר הילדים חוזרים לבית הספר, וכדאי להיערך לכך עם מערכי שיעור ותוכניות טיפול מותאמים".

אלה ברציאנסקי. "לזהות מצוקות בזמן", צילום: קרן שליו

רוני נוף-מלץ, מנהלת מרכז הידע והפעולה בעמותה, אומרת כי המחקר נערך בעקבות דיווחים מהשטח על מצוקות רגשיות וירידה בתחושת הביטחון. "דייקנו את המענים בסדנאות שאנחנו מעבירות והתאמנו אותן לתוצאות המחקר, לצרכים ולאתגרים שעולים בו".

רוני נוף מלץ. "להתאים לצרכים", צילום: קרן שליו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...