נפש, גוף ורוח: כך משפיעה המלחמה על נשים ונערות בישראל

החשיפה לתכנים בחדשות וברשתות החברתיות מאז תחילת המלחמה השפיעה לרעה על בריאותן ועל התנהגותן של נערות ונשים בישראל. כרבע מהן מתלבשות פחות חשוף, אצל אחת מכל שלוש ירד החשק המיני, כשליש מהנשים דיווחו על שינויים פיזיים במחזור החודשי. אחת מכל שתי נשים החלה לאכול יותר מתוקים ופחמימות מאז 7 באוקטובר.

הנתונים המדאיגים הללו עולים מסקר חדש שבדק את השפעת החשיפה לתכנים של פגיעות מיניות בזמן המלחמה על נערות ונשים צעירות בישראל.

הסקר נערך על ידי עמותת "נשים לגופן" כחלק ממחקר שנועד לבחון את השפעות המלחמה והחשיפה לתכנים פוגעניים מגדרית ומינית על נשים צעירות ונערות בישראל. הסקר בוצע בקרב 1,001 נשים, בגילי 26-16, יהודיות וערביות.

החדשות משפיעות

מתוצאות הסקר ניתן לראות כי קיים קשר ברור בין עלייה בצריכת החדשות והחשיפה לתכנים ברשת לבין עלייה במצוקה הרגשית. 90% מהמשיבות ציינו כי ההיחשפות לתכנים או למידע על 7 באוקטובר ועל המלחמה גרמה להן למצוקה רגשית, לחששות ולאי-נוחות. 77% דיווחו כי החשיפה לעדויות, לסרטונים או לשיח על הפגיעות המיניות גרמה להן למצוקה רגשית. 80% ציינו כי ההכחשות בעולם אודות הפגיעות המיניות גרמו להן למצוקה רגשית. 37% מהמשיבות דיווחו כי הן מרגישות פחות בטוחות להביע את דעותיהן ברשתות החברתיות, מתוכן שיעור גבוה בקרב צעירות מהמגזר הערבי - 63%.

הסקר המדאיג מעלה תמונה קשה באשר להשלכות הצפויות על החוסן הנפשי ועל מצבן הבריאותי, הנפשי והפיזי.

רומי הלל (25) היא סטודנטית לחינוך ועובדת עם בני נוער. מאז 7 באוקטובר נחשפה, כמו רבות ורבים אחרים, לתכנים ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות. הדיווחים על פשעי המין של חמאס והחשיפה לתכנים הותירו בה חותם עמוק. "מ־7 באוקטובר היינו, בן זוגי ואני, מרותקים לחדשות ולרשתות החברתיות. זה הדבר היחיד שהיה בבית במשך חודשים. הכל היה מול העיניים כל הזמן".

נוסף לאכילה רגשית שכתוצאה ממנה עלתה במשקל היא מספרת כי הנטייה שלה לטיקים החמירה: "יש לי טיקים בפנים. זה קורה לי כשאני בלחץ, ומתחילת המלחמה זה ממש התחזק. אני מרגישה חרדה קיומית. מעולם לא חשבתי שארגיש לא בטוחה במדינה שלי", היא אומרת.

"חשוב לפעול בהתאם"

אלה ברציאנסקי, פסיכולוגית חינוכית ופסיכולוגית חברתית בעמותת "נשים לגופן": "חשוב מאוד שמערכת הבריאות ומערכת החינוך יהיו מודעות להשפעות האלה ויפעלו בהתאם כדי למנוע התפתחות של הפרעת דחק פוסט־טראומטית, ואף להחמרה במצב הנפשי. כחברה, אנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק, ולזהות את המצוקות בזמן. ב־1 בספטמבר הילדים חוזרים לבית הספר, וכדאי להיערך לכך עם מערכי שיעור ותוכניות טיפול מותאמים".

רוני נוף-מלץ, מנהלת מרכז הידע והפעולה בעמותה, אומרת כי המחקר נערך בעקבות דיווחים מהשטח על מצוקות רגשיות וירידה בתחושת הביטחון. "דייקנו את המענים בסדנאות שאנחנו מעבירות והתאמנו אותן לתוצאות המחקר, לצרכים ולאתגרים שעולים בו".