התחזית: המצוקות הנפשיות יגדלו ככל שהמלחמה תתעצם

מערכת בריאות הנפש בשירות הציבורי התאפיינה מאז ומתמיד בזמני המתנה ארוכים ובמחסור עצום בפסיכותרפיסטים, אך מאז 7 באוקטובר גברה המצוקה עוד יותר. עד אז עמד זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכותרפי על כשנה, וכעת - כמעט שנתיים.

במרכזי החוסן בדרום ובצפון קיים עומס בלתי נסבל, ורבים מדווחים על זמני המתנה ארוכים מאוד. במוקדי העזרה הנפשית מדווחים על זינוק חד בפניות, וההערכה היא שהמצוקה בציבור תגדל ככל שהמלחמה בצפון ובדרום תתעצם.

ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, מדווחת: "מתחילת המלחמה התקבלו בקו החם של ער"ן יותר מ־200 אלף פניות מצוקה. התכנים המרכזיים נוגעים לחרדה, טראומה ואובדן, כאב נפשי, דיכאון ומצוקה נפשית חריפה".

בער"ן מציינים כי חלה עלייה משמעותית בפניות של ילדים, נוער, חיילים וצעירים עד גיל 24, וד"ר דניאלס מוסיפה: "לאחרונה אנו מזהים מגמה של עלייה בפניות מצוקה מתושבי הצפון ומאזרחים שבני משפחותיהם וחבריהם הקרובים גרים או משרתים בצפון. פניות אלו מתאפיינות בחשש שמה שקרה בדרום ב־7 באוקטובר יקרה גם בצפון, ושמלחמה תקבֵע מצב שבו התושבים ימשיכו לחיות כפליטים בארצם. השלכות המלחמה על הרווחה נפשית של החברה הישראלית הן עצומות, וילוו אותנו שנים ארוכות".

עוצמות הכאב, החרדה והטראומה

גם בנט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) מדווחים על עלייה בפניות מתחילת המלחמה, והמגמה התעצמה באחרונה עם ההסלמה בצפון. בקווי הסיוע של נט"ל התקבלו מתחילת השנה יותר מ־43 אלף פניות - 180% יותר משנת 2022 כולה.

בעקבות זאת, וכדי לתת מענה מיטבי לפניות, נקלטו בנט"ל מטפלים קליניים בשיעור של פי ארבעה יותר מהתקופה שלפני המלחמה. התוצאה: ביחידה הקלינית טופלו עד כה כ־3,000 מטופלים (300 מתוכם מהצפון) - לעומת 300 בלבד שטופלו בה לפני המלחמה. "הזינוק החד במספר הפניות ממחיש את עוצמות הכאב, החרדה והטראומה הקשה שחווה החברה הישראלית בעת הזו", מסבירה אפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת נט"ל.