"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ויתור על טיפולים ותרופות ושינוי הרגלי אכילה - השפעות המלחמה על הציבור: "העניים נפגעו הכי קשה"

הפגיעה ניכרת כמעט בכל תחומי החיים • 49% מהציבור העידו בסקר כי הכנסת משק הבית שלהם נפגעה בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר בהיקף ממוצע של כ־14% • כשליש מהנשאלים ציינו כי שינו את הרגלי צריכת התרופות וקבלת הטיפולים הרפואיים

,עודכן
0השמעה
עליית מחירים (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

המון סיבות לדאגה:סקר שנערך בחודש מאי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה, על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור "הרשת לחיים בכבוד" הפועלת במסגרת תנועת מרכזים לצדק חברתי בה חברים קבוצות ופעילים חברתיים מרחבי הארץ, מציג תמונת מצב עגומה, אך לא מפתיעה, באשר להשלכות המלחמה על המצב הכלכלי של האוכלוסייה בישראל.

הסקר מצביע על פגיעה ניכרת כמעט בכל תחומי החיים. עוד עולה מהסקר כי רוב גדול מאוד בציבור, 83%, לא חושב שחברי הכנסת מבינים את מציאות החיים של מי שחי בעוני. או בקיצור, סובר שהם מנותקים. נתון זה מעניין אף יותר כאשר מסתכלים על פילוח המשתתפים. בניגוד למגמות עבר, תפיסה זו ניכרת בכל שכבות האוכלוסייה, החל מאנשים שמרוויחים שכר יותר מהממוצע, ועד אנשים שמרוויחים שכר הרבה פחות מהממוצע.

כשני שלישים (62%) מהציבור העידו בסקר כי מאז תחילת המלחמה הוצאות משק הבית שלהם גדלו. הגורם העיקרי שהשפיע על העלייה בהוצאות הוא עליית המחירים הכללית במשק – 90% ציינו אותו. אחריו, נוכחות מוגברת של ילדים ומשפחה בבית (31%) ועלייה במחירי הדיור (27%).

בקניות בסופר נאלצים לוותר על מזון,צילום: אורן בן חקון

כמעת מחצית מהנשאלים (49%) העידו בסקר כי הכנסת משק הבית שלהם נפגעה בעקבות המלחמה בהיקף ממוצע של כ־14%. הגורמים העיקריים שהשפיעו על הפגיעה בהכנסה הם ירידה בהיקף השעות שדורש מקום העבודה, ירידה בהכנסות של עסק עצמאי וקושי בטיפול במשק הבית במקביל לעבודה. בפילוח הנתונים לפי רמת הכנסה ניתן לראות בבירור כי מי שהכנסתו נפגעה הכי קשה הם אלה שמרוויחים פחות מהממוצע (65%) או הרבה פחות מהממוצע (50%) או בעלי הכנסה ממוצעת (48%).

47% מהציבור מעידים כי המלחמה השפיעה על הרגלי התזונה שלהם, אשר מתבטאים כעת בצריכה מופחתת של פירות, ירקות, בשר ודגים ואכילה מוגברת של לחם ופחמימות. 18% מבעלי ההכנסה שמתחת לממוצע דיווחו כי מאז מתחילת המלחמה הם ויתרו על ארוחה כמעט כל יום.

הילדים חווים קשיים

כמעט שליש מהנשאלים בסקר (27%) העידו כי המלחמה השפיעה על הרגלי רכישת התרופות ו/או קבלת הטיפולים הרפואיים שלהם. גם כאן מי שנפגע הוא בעיקר מי שמרוויח פחות מהשכר הממוצע. 65% (שני שלישים) מההורים לילדים מעידים כי ילדיהם חווים קשיים בעקבות המלחמה.

כשליש מהציבור העידו כי שינו את הרגלי רכישת התרופות וקבלת טיפולים רפואיים בעקבות המלחמה. תרופות (אילוסטרציה),צילום: צילום אילוסטרציה: יהושע יוסף

יוני בלסבלג, רכז הרשת לחיים בכבוד במרכזים לצדק חברתי, אומר בתגובה לממצאי הסקר: "המלחמה פגעה בצורה קשה בכל הציבור, ובאופן מוגבר במי שמתמודד עם עוני. ככל שאנשים עם הכנסה נמוכה יותר - הם פגיעים יותר, פיזית ונפשית, ונאלצים לוותר על מזון ועל תרופות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר