"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"7 באוקטובר הגדיר מחדש את הצורך בחיזוק מערכת הרווחה": תוכנית להתמודדות עם השלכות המלחמה
שר הרווחה אימץ תוכנית של חוקרים מהאוניברסיטה העברית שמנסה לתת מענה לזינוק בהיקף הנזקקים במלחמה • בין ההמלצות: של התוכנית המקיפה: הקמת מנגנון למיצוי זכויות חברתיות וכלכליות, השוואת הטבות לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, מיצוי זכויות אוטומטי וריכוז כל הגורמים המטפלים ברווחה במשרד אחד
שר הרווחה אימץ תוכנית של חוקרים מהאונ' העברית. חיים טייב והשר יעקב מרגי. צילום: רותם להב

"7 באוקטובר הגדיר מחדש את הצורך בחיזוק מערכת הרווחה": תוכנית להתמודדות עם השלכות המלחמה

שר הרווחה אימץ תוכנית של חוקרים מהאוניברסיטה העברית שמנסה לתת מענה לזינוק בהיקף הנזקקים במלחמה • בין ההמלצות: של התוכנית המקיפה: הקמת מנגנון למיצוי זכויות חברתיות וכלכליות, השוואת הטבות לבני ובנות זוג של משרתי המילואים, מיצוי זכויות אוטומטי וריכוז כל הגורמים המטפלים ברווחה במשרד אחד

אפרת פורשר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קרן מנומדין, אשר פועלת לקידום החוסן החברתי באמצעות פעילות נרחבת בתחומי החינוך, הרווחה והקהילה, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית וחוקרי הרווחה הבכירים בישראל, הגישו לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי פרק נוסף יישומי להתמודדות עם השלכות המלחמה על מערכת הרווחה בישראל.

היום ה-11 למלחמה%3A פגיעה ישירה בשדרות (ארכיון) %2F%2F שמואל בוכריס

מדובר בתוכנית מקיפה הכוללת הקמת מנגנון "דחיפה" למיצוי זכויות חברתיות וכלכליות, השוואת הטבות לבני ובנות זוג משרתי המילואים, הרחבת הסיוע לאוכלוסיות נוספות שנפגעו מהמלחמה, הרחבת גורמי החוסן, עיגון בחוק של זכויות משפחות החטופים, הקמת אתרים מוסדרים לתושבים מפונים ועוד.

מערכת הרווחה ניצבת בפני אתגרים מורכבים

אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הציבו אתגרים מורכבים בפני מערכת הרווחה בישראל. הפגיעות הקשות באזרחים ובחיילים בשבת השחורה ובחודשי המלחמה, תלאות החטופים ובני משפחותיהם, המצוקות של מאות אלפי המפונים, הקשיים של המשפחות השכולות והפצועים, הצורך לבנות מחדש את הקהילות השבורות – כל אלה חייבו את אנשי הרווחה לטפל בצרכים רבים מאוד בתוך זמן קצר ביותר וללא הכנה מוקדמת.

תחנת משטרת שדרות, צילום: אי.פי.אי

בעקבות המלחמה התגייסו מומחי הרווחה המובילים מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בשותפות קרן מנומדין, בהובלתם של פרופ' מיכל אלמוג-בר, פרופ' מימי אייזנשטדט ופרופ' ג'וני גל, אשר ערכו את קובץ המאמרים לגיבוש תוכנית יישומית מקיפה שתאפשר התמודדות טובה עם האתגרים הניצבים לפניה היום ועם אלה שיבואו.

הם ציינו כי "המלחמה הנוכחית העמיקה את השבר העמוק בו הייתה מצויה החברה הישראלית. התוכנית הינה הראשונה שנכתבה לאחר פרוץ המלחמה ואשר מסתכלת על מערכת הרווחה באופן כוללני ומקיף, ומציעה התבוננות בצרכים של קבוצות שונות המרכיבות את החברה הישראלית, ופיתוח מענים מותאמים הן לנפגעים הישירים והן לנפגעים העקיפים של המלחמה".

בית שרוף בכיסופים, צילום: אורן כהן

התוכנית המוצעת מהווה ניסיון ראשון לעצב מערכת רווחה שתבטיח את הזכות לרווחה טובה לכל במהלך ולאחר המלחמה. המהדורה הנוכחית, המתייחסת ליום שלאחר מלחמת חרבות ברזל, מצטרפת לתוכנית "הזכות לרווחה טובה" שהוגשה לשר הרווחה והביטחון החברתי לפני כשנתיים.

"הזכות לרווחה טובה"

המהדורה מחולקת לשמונה עשר פרקים, העוסקים במגוון נושאים ואוכלוסיות הקשורים במערכת הרווחה בישראל במלחמה ובעקבותיה, ביניהם: שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, שירותי בריאות הנפש, פעילות החברה האזרחית ברווחה, מיצוי זכויות במלחמה, נשים ומגדר, אנשים עם מוגבלות, ילדים בסיכון, קשישים, פליטים ומבקשי מקלט, דרי רחוב, קהילות במרחב הכפרי ועוד.

השר יעקב מרגי, צילום: אורן בן חקון

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי, אמר בעת הגשת הדו״ח: ״בכוונתנו להקים צוות מקצועי משותף שיחדש את העבודה שהופסקה בעקבות המלחמה. שיתוף הפעולה המקצועי והפורה בין האקדמיה למגזר הפרטי ולמשרד הרווחה מבורך. ליוזמות מעין אלו יש תרומה משמעותית לגיבוש מענים מתאימים למצוקות חברתיות ואישיות שכן הן מבוססות מחקר".

"משרד הרווחה כבר פועל ברוח 'הזכות לרווחה טובה' וצעדים רבים שמוצעים במסגרת היוזמה כבר מיושמים בשטח," הוסיף השר. "במהלך מלחמת חרבות ברזל הרחיב המשרד את שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה, עם האקדמיה עם הרשויות המקומיות ועם ארגוני החברה האזרחית על מנת לתת מענים הוליסטיים לנפגעי המלחמה. נמשיך לפעול בדרך זו גם במהלך מאמצי השיקום והתקומה".

מאירי (מימין) לצד חיים טייב, ד"ר רמי סולימני וד"ר מירב גלילי, צילום: באדיבות קרן מנומדין

נשיא ומייסד קרן מנומדין, חיים טייב, מסר: ״7 באוקטובר והמלחמה הגדירו מחדש את הצורך האסטרטגי בחיזוק מערכת הרווחה בישראל. מאות אלפי אזרחים ואוכלוסיות ייחודיות נדרשים היום לשירותים חברתיים וחוסננו בטווח הקצר והארוך תלוי באופן בו נדאג לרווחה הנפשית והפיזית של כולנו כעם".

"אנשי משרד הרווחה והביטחון החברתי עובדים לילות כימים. בחודש האחרון פעלה הקרן יחד עם צוות מומחים בכירים להגשת דו"ח ייעודי לנושא הרווחה, בראיה ארוכת טווח ושימת דגש לצרכים של אוכלוסיות ייחודיות ולשינויים הנדרשים״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...