מגמת הירידה במספר דורשי העבודה נמשכת, כך עולה מנתוני שירות התעסוקה. במהלך חודש ינואר, מספר דורשי העבודה ירד ב-7.9%, ירידה של כ-23.5 אלף עובדים. מספר דורשי העבודה בחודש האחרון עמד על 274.3 אלף לעומת 297.8 אלף בחודש דצמבר. את הירידה מסבירים בשירות התעסוקה כהמשך ביטוי להתאוששות שוק העבודה והכניסה לשגרת החירום שהחלה בנובמבר.
הירידה נרשמה כמעט בכל משלח היד ובכל הערים בארץ, פרט לאילת בה נרשמה עלייה של 2.5% בהשוואה לחודש דצמבר. בנוסף מהנתונים עולה כי מזה תקופה ממושכת ירד מספר דורשי העבודה מענפי הייטק.
בדומה לשנה שחלפה, בראש הרשימה עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר מובילות רהט ואום אל פחם. ולאחריהן ערי פריפריה כמו עכו, נצרת ואילת (שהיא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר). כל 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן ערים מהפריפריה כאשר ארבע מתוך החמישה הראשונה הן ערים ערביות או מעורבות. מנגד, בבני ברק ואלעד החרדיות וביישובי השרון החזקים, כרעננה ורמת השרון, נרשמו שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר.
כאמור, הירידה חלה בכלל הערים בישראל למעט אילת בה מספר דורשי העבודה עלה. נתון זה משמש תמרור אזהרה לחיוניות הטיפול הייחודי בעיר הדרומית. כלכלת אילת ידעה טלטלות רבות גם במהלך סגרי הקורונה, וזאת בשל מרכזיותה, עד כדי תלות, בענפי התיירות על ענפיו הנלווים. מאז פרצה המלחמה, בתי המלון באילת אמנם בתפוסה גבוהה, אך בעיקר במפונים מיישובי הדרום ולא בתיירים, דבר שיש להניח שהוביל לירידה בפעילות המסחרית בעיר.
מבחינת משלחי היד עולה כי ב-19 מתוך 57 מקצועות נרשמו ירידות בהיקף של כ-20% , כאשר הירידות המשמעותיות חלו בקרב מלצרים ומוזגי משקאות, גננים ומגדלי גידולים ומנהלי בתי מלון ומסעדות. רק שלושה משלח יד עובדים בלתי מקצועיים, רופאים ונהגי משאיות נרשמו עליות במספר דורשי העבודה.
ירידה במספר תובעי האבטלה
עוד נדבך שנבדק הוא התפלגות מספר דורשי העבודה לפי סוג התביעה. מהנתונים עולה כי מקור הירידה בדורשי העבודה, מקורה בירידה של מספר תובעי האבטלה. מדובר בירידה משמעותית מ- 236.6 אלף תובעים בדצמבר ל- 211.3 אלף בינואר. למרות שמגמת הירידה נרשמה גם בחודש הקודם, מספר תובעי האבטלה בינואר עודנו גבוה ממספרם ערב פרוץ המלחמה.
למול הירידה הזו, במספר תובעי הבטחת ההכנסה דווקא נרשמה עלייה של במהלך חודש ינואר, מ- 54 אלף בחודש דצמבר ל- 56.4 אלף החודש. על פי ההערכה של שירות התעסוקה, העלייה נובעת הכך שחלק ממסיימי הזכות לדמי אבטלה טרם חזרו למעגל העבודה. עם זאת בפברואר צפויים כ- 89 אלף דורשי עבודה הרשומים כעת כתובעי אבטלה לסיים את זכאותם. בשירות מעריכים כי מרבית מסיימי הזכאות לדמי אבטלה ישובו למעגל העבודה כך שככל הנראה צפויה המשך ירידה במבקשי העבודה, אולם עוד מוקדם להעריך מה תהיינה המגמות לאחר המלחמה.
בשירות התעסוקה מעריכים כי אחד המחוללים להסתגלותו של השוק לעבודה גם בתנאי החירום היא החלטת הממשלה שלא להאריך באופן גורף את תקופת הזכאות לדמי אבטלה, בניגוד למדיניות שננקטה במהלך משבר הקורונה. החלטה זו הובילה לכך שהשוק נדרש להסתגל לעבודה גם בתנאי חירום והתוצאה היא הירידה במספר דורשי העבודה.
עם זאת, מבהירים בשירות התעסוקה, עוד מוקדם לדעת האם מגמת הירידה תימשך גם בחודשים הבאים ובאיזו עצימות, כאשר למציאות הביטחונית צפויה להיות השפעה מכרעת על כיווניות המגמות בשוק העבודה. השאלה המרכזית, כך מדגישים בשירות, היא בהינתן שהמציאות הביטחונית אינה מסלימה עד כמה יוסיף מספר דורשי העבודה לרדת ואילו קבוצות עלולות למצוא עצמן נזקקות לקצבאות סוציאליות (כהבטחת הכנסה) גם בתום תקופת זכאותן לדמי אבטלה.
לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "נתוני שירות התעסוקה בחודשיים האחרונים מלמדים על חוסנו של שוק העבודה הישראלי ועל יכולתו להסתגל ל"שגרות-חירום" ולצאת מהר ממשברים תעסוקתיים. נוכחנו לכך בקורונה ואנחנו עדים לכך גם כעת ב'חרבות ברזל'. עם זאת, יש לשים לב למצוקתה הגוברת של העיר אילת, שהייתה לעיר היחידה בה מספר דורשי העבודה עלה החודש, שעה שמספרם בכל אחת מהערים ירד בשיעור ממוצע של 8.5% פר עיר. שירות התעסוקה פועל ככל שביכולתו כדי לסייע לכלל דורשי העבודה ובכלל זאת לאלו שבאילת, אך נדמה כי מתבקשת התערבות מדינתית משמעותית יותר. מכל מקום, אני שב ופונה לכ- 274 אלף דורשי העבודה להיעזר בעובדות ועובדי שירות התעסוקה, אשר יסייעו לכם לשוב למעגל העבודה ולחזק את המיומנויות והכישורים שלכם לקראת חזרה למעגל העבודה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו