אחד מתוך חמישה צעירים לא מצליח לכסות את ההוצאות החודשיות

ב־20 השנים האחרונות חלה עלייה בשיעור בני ה-34-25 בעלי תעודת בגרות או השכלה גבוהה. שיעורי הרווקות של גברים בני 34-18 ב-2021 היו גבוהים מאלו של הנשים בגילים אלו, ובשנים 2021-2015 נרשמה ירידה דרמטית באמון הצעירים במוסדות השלטון בישראל.

כך עולה משנתון "צעירים בישראל 2023", שאותו מפרסם לראשונה משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הממונה על תחום הצעירים, בשיתוף מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל, שנועד לבסס מסד נתונים לפיתוח תוכניות ושירותים לקידום הצעירים.

בסוף שנת 2021 עמד מספר הצעירים בגילי 34-18 בישראל על 2.2 מיליון איש, שהיוו 23.6% מהאוכלוסייה. מהשנתון עולה כי בשני העשורים האחרונים גדל שיעור בני ה־34-25 בעלי תעודת בגרות או תעודה גבוהה יותר – מ-63.4% ב-2001 ל-76.3% ב-2021 - ולאורך השנים שיעור הנשים מתוכם היה ונשאר גבוה יותר.

עם זאת, שיעור הצעירים בעלי ההשכלה הגבוהה היה נמוך מן הממוצע במדינות ה-OECD, ובעיקר הגברים (27.1% לעומת 35.6%).

אמון הצעירים בממשלה ירד מ-36.7% ל-30.2%, בכנסת מ-29.5% ל-21%, ובמערכת המשפט מ-60.1% ל-50.3%. האמון בצה"ל, במשטרה וברשויות המקומיות דווקא עלה, אך בהערכת התפקוד של אלה חלה ירידה משמעותית. למשל, הערכת תפקודה של המשטרה צנחה מ-50.3% ל-39.7%.

מדייקים את הכלים
בתחום התעסוקה, יותר מחמישית מכלל הצעירים דיווחו שהם לא מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות הבסיסיות.

שיעור הצעירות המועסקות היה גבוה משל הצעירים - 82.1% לעומת 76.9% בקרב יהודים , ו-83.2% לעומת 42.8% בקרב חרדים. אצל הצעירים הערבים, מנגד, המצב היה הפוך: 42.3% מהנשים לעומת 68.5% מהגברים. בקרב יהודים בגילי 29-25 חלה ירידה בשיעורי הגירושים, אך במגזר הערבי הם דווקא עלו.

יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן לאומי אמר בעקבות הפרסום: "נמשיך לפעול לדיוק הכלים הממשלתיים לתמיכה בצעירים. זו חובתנו להעניק להם את כל הדרוש להצלחתם".