"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אפילו לאוכל זה לא מספיק": האוכלוסיות החלשות שנשארו מאחור במתווה האוצר החדש

במתווה החדש אין מענה לקבוצות האוכלוסיה הכי מוחלשות במשק • בין היתר: עובדים שעתיים, מובטלים שכבר קיבלו דמי אבטלה בשנים האחרונות וקשישים מעל גיל 67 עם קצבת זקנה וללא פנסיה • מנכ"לית עמותת 121, טלי ניר: "פנינו לשר וסרלאוף בדרישה לקדם מענק הסתגלות" • משרד האוצר: "המתווה מהווה איזון בין מתן מענה סוציאלי ויצירת תמריצים לתעסוקה"

,עודכן
0השמעה
לא היתה כשירה לביצוע פעולות משפטיות (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

משרד האוצר פרסם השבוע אתמתווה הפיצויים למשק בזמן המלחמה. המתווה אמנם משופר לעומת המתווה הקודם, אך הוא עדיין לא סופי ואמור לעבור אישור חקיקה בכנסת.

השר סמוטריץ': "כבר בימים הקרובים נגדיל את מסגרת התקציב בכנסת - נשלם הכל"// יוני ריקנר

המתווה החדש אומנם נותן מענה לכמה מהסוגיות שהועלו, כמו הורדת תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה, מ-12 חודשי עבודה, לשישה, או האפשרות לתת פיצוי לעסק עבור הוצאה לחל"ת כבר לאחר 14 יום, במקום 30 ימים, אך אין בו מענה לקבוצות האוכלוסייה הכי חלשות במשק.

אין פתרון לאוכלוסיות החלשות

בין היתר, אין במתווה מענה לעובדים שעתיים אשר המעסיקים שלהם מעדיפים שלא להוציא אותם לחל"ת או לפטר אותם ובמקום זאת מקצצים להם בשעות העבודה. כמו למשל מלצרים, או עובדים במפעלים חיוניים.

בנוסף, אמנם לפי המתווה החדש, קוצצה תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה, אך מה לגבי אנשים שהתחילו עבודה חדשה לפני פחות מחצי שנה וכעת מוצאים את עצמם מובטלים או מוצאים לחל"ת? הם אינם זכאים לדמי אבטלה.

לשכת האבטלה בחיפה,צילום: מישל דוט קום

שתי הקבוצות החלשות ביותר, אשר נפגעו מהמתווה החדש הם המובטלים החוזרים – אלה האנשים שבארבע השנים האחרונות כבר קיבלו דמי אבטלה פעם אחת וכעת הזכאות שלהם לדמי אבטלה מופחתת משמעותית. קבוצה זו נחשבת לאחת החלשות והפגיעות במשק, ששכרה נמוך ממילא.

הקבוצה השניה היא קבוצת הקשישים שמעל גיל 67, אשר מקבלים קצבת זקנה אך אין להם פנסיה או שיש להם פנסיה נמוכה והם חייבים להמשיך לעבוד כדי לחיות בכבוד. כעת הם בין הראשונים שמפוטרים. הם אינם זכאים לדמי אבטלה, אלא לתוספת השלמת הכנסה שביחד עם קצבת זקנה יכולה להגיע עד לסכום מגוחך של כ-4,000 שקלים.

כיום אין עדיין נתונים על כמות הקשישים מעל גיל 67 שפוטרו עם פרוץ המלחמה, אך כבר כעת מתחילים להצטבר יותר ויותר פניות בארגונים החברתיים, של קשישים שעומדים חסרי אונים שאינם יודעים כיצד יחיו.

כך למשל הסיפור של מ.י בן ה-73. אין לו פנסיה בכלל וקצבת הזקנה שלו היא 2,340 שקלים. הוא עובד במפעל ומרוויח שכר של כ-10 אלף שקלים, אך כמה ימים לאחר שפרצה המלחמה הודיעו לו שהוא מפוטר ועבודתו תופסק בתחילת דצמבר. לאחר שיפסיק לעבוד הוא יהיה זכאי לתוספת השלמת הכנסה של כ-1,700 שקלים.

"איך אני אחיה?"

"אני עדיין לא קולט את זה. איך אני אחיה? אפילו לאוכל זה לא מספיק. אני לא איש אובדני, אבל אין לי איך להמשיך לחיות. אין לי בשביל מה לחיות יותר. ואני יודע שיש עוד הרבה כמוני".

טלי ניר, מנכ"לית 121 - מנוע לשינוי חברתי,צילום: ללא

בעמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי, מברכים אמנם על המתווה המשופר שהציג האוצר, אך דורשים להגן על כל העובדים. טלי ניר, מנכ"לית העמותה, מסבירה: "למרות השיפור המשמעותי במתווה הנוכחי עדיין אין מענה לעובדים מעל גיל 67 שאינם זכאים כלל לדמי אבטלה ועובדים שעתיים".

"בנוסף, יש להשעות לחלוטין את תקופת האכשרה ולאפשר למובטלים חוזרים לקבל דמי אבטלה. הממשלה צריכה לאמץ שינויים אלו בשביל שכל עובד שנפגע מהמלחמה יוכל לשרוד כלכלית בתקופה זו".

העמותה פנתה בשבוע שעבר לשר הנגב הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, בדרישה כי יפעל לקדם מתן מענק הסתגלות לקשישים מעגל גיל 67 שפוטרו, כפי שנעשה בתקופת הקורונה.

משרדו מסר בתגובה: "בגלל מצב החירום והדאגה שלנו לתעסוקת האזרחים הוותיקים, הנהלת האגף פנתה בימים האחרונים לביטוח לאומי בכדי למצוא פתרון בשינוי התקנות על מנת לשלם למפוטרים דמי אבטלה מלאים. ולחלופין עד להסדרת החקיקה להביא מתווה של פיצוי כספי". נדגיש, לא ניתן לעשות שום שינוי שלא בחקיקה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המתווה סוכם בתיאום עם כל הגורמים במשק, לרבות הסתדרות העובדים והמעסיקים ומהווה איזון עדין בין מתן מענה סוציאלי למי שהוצא לחלת לבין עידוד ויצירת תמריצים לתעסוקה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר