קמפיין חדש קורא לשורדי שואה וצאצאיהם לתבוע פיצוי מליטא

בשל מיעוט פונים, קמפיין חדש שעלה לרשתות החברתיות קורא לשורדי שואה מליטא ולצאצאיהם להגיש לממשלת ליטא תביעה לפיצויים עבור רכוש יהודי שנבזז בשואה.

מי שמובילים את הקמפיין הם WJRO - הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (איל"ר) וקרן הרצון הטוב, והמטרה היא ליידע את כל יוצאי ליטא בדבר ההזדמנות לקבל פיצוי סמלי וחד־פעמי מממשלת ליטא. 31 בדצמבר הוא המועד האחרון שבו ניתן להגיש בקשות, ועד כה הוגשו כמה מאות בקשות בלבד. לפי ההערכות, בישראל חיים היום כמה אלפי שורדי שואה וצאצאיהם שהם יוצאי ליטא.

מדובר בחוק ליטאי שחוקק בסוף שנת 2022, שמאפשר ליהודים יוצאי ליטא ולבני משפחותיהם שאינם אזרחי ליטא כיום להגיש בקשות לפיצוי עבור רכוש משפחתם מתקופת השואה. עד לחקיקת החוק החדש, החוק הליטאי לא אפשר למי שאינו אזרח ליטאי להגיש תביעת פיצויים עבור הרכוש שנבזז, ומכיוון שרוב הקהילה היהודית מליטא ששרדה את השואה היגרה מהמדינה - שורדי השואה ובני משפחותיהם לא היו זכאים לפיצוי. כעת, בעקבות משא ומתן מורכב וממושך בין WJRO לממשלת ליטא, נפתח חלון הזדמנויות קצר לתיקון העוול. לשם כך הקצתה ממשלת ליטא כ־50 מיליון שקלים, שיחולקו בין התובעים על ידי קרן הרצון הטוב.

אלפי יורו למשפחה

כמו כן, ממשלת ליטא תעביר כ־37 מיליון יורו לשם חיזוק וחידוש חיי הקהילה היהודית ולתמיכה בקשישים נזקקים. אמנם הפיצוי שישולם הוא סמלי וחד־פעמי - כמה אלפי יורו למשפחה - אך יש לפיצוי הזה משמעות עמוקה הרבה יותר.

הוא למעשה מהווה הכרה של ממשלת ליטא בחלקה במה שקרה לקהילה היהודית במדינה - שהיתה אחת מהמפוארות ומהמבוססות ביותר באירופה לאורך השנים. ערב הפלישה הנאצית לליטא מנתה הקהילה היהודית במדינה כ־220 אלף יהודים. כמעט 90 אחוזים ממנה הושמדו בשואה על ידי הנאצים ועוזריהם הליטאים, ומי ששרדו את השואה היגרו ברובם לארה"ב, לקנדה ולישראל.

גדעון טיילור, נשיא WJRO, מסביר בשיחה עם "ישראל היום'" כי הקושי הגדול בתביעות רכוש הוא העובדה שלרוב השורדים ויורשיהם אין תיעוד, אך הוא מוסיף כי כיום, בעידן שבו הכל זמין באינטרנט, הרבה יותר קל למצוא מסמכים ומידע: "התוכנית הזו חשובה לא רק בגלל המענק הכספי, אלא מכיוון שהתביעות הללו מסמנות את הקשר לדור הקודם ומזכירות לדור הצעיר את מה שאבד ומאיפה הם באו. היא קריטית לזיכרון השואה, מכירה במה שהיה ומחנכת את הדור הבא להבנת ההיסטוריה. חשוב לנו להגיע לכמה שיותר שורדי שואה ויורשיהם, על מנת שנוכל להגיש את הבקשות".

הרב אנדרו בייקר, מנהל לעניינים יהודיים בינלאומיים בוועד היהודי־אמריקני, שהיה ממובילי המהלך לחקיקת החוק, אומר: "תוכנית פיצוי סמלי זו באה לכבד את מורשת החיים שהשתנו לעולמים בעקבות השואה וגזל הרכוש היהודי שהתרחש בה".

ההכרה הליטאית חשובה

יורם דוקטורי הוא נינו של ד"ר אבא לפין, פעיל ציוני ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא. ביתו בקובנה הוא מהמפורסמים ביותר בה, והוא עומד בשדרה הראשית בעיר וזוכה לגל של מבקרים.

יורם, שגם הגיש תביעה, אומר: "היה למשפחתי רכוש רב בקובנה. בסך הכל שווי הרכוש עומד על כ־60 מיליון יורו נכון להיום. המשפחה שלי ברחה בעור שיניה לפני המלחמה, ומי שלא הצליח נרצח בשואה. מה שחשוב בעיניי הוא ההכרה של הליטאים בכל מה שהיה ואיננו עוד. הפיצוי מהווה משקל־נגד קטנטן לגזל הרכוש מחד, והתנערות מאחריות ושכתוב ההיסטוריה מצד שני".

לצורך קבלת סיוע מקרן הרצון הטוב, ואת טופסי הבקשה והקריטריונים המפורטים, ניתן לבקר באתר האינטרנט של קרן הרצון הטוב.