עונת הערמונים חזרה, והם כבר מופיעים בשווקים ובחנויות הירקות. רובנו מוותרים ובוחרים בערמונים הקלופים בוואקום, כי הקילוף נראה כמו עבודת פרך. הקליפה החיצונית קשה, ומתחתיה מסתתר קרום דק ומר שנדבק לפרי ומסרב לרדת. אבל עם השיטה הנכונה, הקליפה והקרום יורדים יחד.
ככה עושים את זה
בוחרים ערמונים טובים. קליפה מבריקה וחלקה, ופרי מוצק וכבד ביד. מוותרים על ערמונים קלים, על כאלה שמקשקשים כשמנערים אותם ועל כאלה עם סדקים או חורים קטנים. בדיקה מהירה: שמים אותם בקערת מים וזורקים את אלה שצפים.
חורצים X. עם סכין קטנה וחדה חורצים איקס בצד המעוגל של כל ערמון. החריץ צריך לעבור את הקליפה הקשה ולהגיע עד הקרום שמתחתיה. זה שלב שאסור לדלג עליו: ערמון שלם עלול להתפוצץ בתנור מהאדים שנלכדים בתוכו.
טובלים לרגע. משרים את הערמונים במים חמים דקה אחת, מסננים ומייבשים.
קולים בתנור. מסדרים אותם על תבנית, עם החריץ כלפי מעלה, ואופים בכ-180 מעלות במשך 20 עד 25 דקות. הם מוכנים כשהקליפה מתחילה להתקפל החוצה בפינות החריץ.
הסוד: מגבת. ישר מהתנור עוטפים את הערמונים במגבת מטבח נקייה ומשאירים אותם כך 10 עד 15 דקות. האדים שנשארים בפנים מפרידים את הקרום מהפרי.
קולפים כשהם עדיין חמימים. מושכים בפינות האיקס, והקליפה יורדת יחד עם הקרום. אל תחכו שיתקררו לגמרי. ערמונים קרים מתקלפים הרבה יותר קשה.
טיפ
אם ערמון אחד מתעקש, מחזירים אותו לכמה דקות לתנור או למגבת החמה. ואם נשארו לכם ערמונים קלופים, הם מעולים למרק, למילוי, ליד בשר או סתם כנשנוש חם בערב חורפי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו