פריצת הדרך הדרמטית: "ישנה את הדרך שבה נטפל באלצהיימר"

במשך עשרות שנים, ההנחה המדעית המקובלת בקרב המומחים הייתה שהמוח ומערכת החיסון כמעט ולא מתקשרים ביניהם, וכי המוח מוגן ומבודד מיתר מערכות הגוף. מחקר חדש שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת היוקרתי Nature על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, עשוי לשנות לחלוטין את מה שחשבנו.

החוקרים גילו לראשונה בתוך מח העצם של גולגולת עכברים מבנים מיוחדים של מערכת החיסון, המזכירים בלוטות לימפה. המבנים פועלים כמו "תחנות אבטחה" קדמיות ומגיבים במהירות לזיהוי תאים לא תקינים במוח (כלומר חשש לסרטן), עוד לפני שבלוטות הלימפה המרוחקות יותר בגוף מקבלות על כך דיווח. בנוסף, החוקרים מצאו עדויות לקיומם של תאי חיסון דומים גם במח העצם של גולגולת אדם.

"המחקר הזה קובע שמח העצם בגולגולת הוא הרבה מעבר לסתם שלד עצם תומך", מסביר פרופ' ג'ונתן קיפניס, החוקר הבכיר במחקר, "הוא מכיל מוקדים שלא היו מוכרים עד כה, המיועדים במיוחד לתגובות חיסוניות של המוח. גילוי הסביבה החיסונית המקומית הזו משנה את הדרך שבה אנו רואים את הקשר בין המוח למערכת החיסון, ופותח אפיקים חדשים ומרגשים לטיפול בגידולי מוח ובמחלות עצביות נוספות".

כיצד פועלות "תחנות האבטחה" - והבשורה מהגילוי החדש

בעבר, מעבדתו של פרופ' קיפניס כבר זיהתה תעלות זעירות המקשרות פיזית בין המוח, קרום המוח ומח העצם של הגולגולת, ומאפשרות מעבר של תאי חיסון ופסולת. במחקר הנוכחי, החוקרים עקבו אחר תנועת חלבונים מהמוח ישירות לתוך מח העצם של הגולגולת, ושם הם חשפו את מרכזי החיסון. במרכזים אלו, תאי חיסון מסוימים עוזרים לתאים אחרים לייצר כמות גדולה של נוגדנים חזקים שנלחמים במחלות.

"מעולם לא ראינו מבנים כאלה בתוך מח עצם בריא", ציין ד"ר ג'אנג היון פארק, מוביל המחקר, "זוהי תגלית מרגשת שמראה כי מוח מורכב זקוק למבני חיסון מיוחדים משלו כדי להגן עליו".

כדי לבדוק עד כמה המרכזים הללו חיוניים, החוקרים בחנו עכברים עם גליובלסטומה - סוג אגרסיבי במיוחד של סרטן המוח. כשהחוקרים פגעו בפעילות של מרכזי החיסון הללו באמצעות תרופה, הגידולים גדלו מהר יותר ושיעור ההישרדות של העכברים ירד. הדבר הוכיח שהמוח מסתמך באופן פעיל על קו ההגנה המקומי הזה.

בהמשך, פיתחו המדענים טיפול ממוקד: הם מרחו תערובת של חלבונים מעוררי-חיסון באמצעות ג'ל מיוחד ישירות מתחת לקרקפת של העכברים. הטיפול עורר תגובה חיסונית עוצמתית שנלחמה בסרטן - תגובה שהתרחשה קודם כל במח העצם של הגולגולת, ורק לאחר מכן בבלוטות הלימפה המרוחקות. כתוצאה מכך, העכברים דחו את הגידול בצורה טובה יותר וחיו זמן רב יותר.

פרופ' קיפניס סיכם את חשיבות הגילוי: "הידיעה שהמוח מסתמך על מגיבים ראשונים בסביבתו הקרובה יכולה לשנות את הדרך שבה אנו מפתחים תרופות למגוון מחלות, כולל אלצהיימר, פרקינסון, סכיזופרניה, קורונה ממשוכת ומחלות נוספות שיש להן רכיב חיסוני. טיפולים עתידיים יוכלו לפנות ישירות למוקדי החיסון הללו דרך הגולגולת, מבלי לגרום לתופעות לוואי קשות בשאר חלקי הגוף".