"יש לה בלוטה בצוואר": הפרופסור התקשר לצביקה הדר - והציל מרואיינת
הציץ במסך והציל חיים: פרופ' בכיר לאונקולוגיית ראש צוואר צפה במקרה בתוכנית "אתה חייב לקרוא את זה", זיהה גוש בבלוטת התריס של המרואיינת שירה סעדון - ומיהר ליצור קשר עם המנחה צביקה הדר • שירה, לוכדת נחשים מקריית גת לא עצרה את העבודה בשטח: "מרגישה ששומרים עלי מלמעלה"
Your browser doesn’t support HTML5 audio
לוכדת הנחשים שירה סעדון הוזמנה לתוכנית "אתה חייב לקרוא את זה" בכאן 11, מבלי לדעת שההשתתפות בה תתפתח לאבחון רפואי דחוף. יממה לאחר השידור, פנה מומחה אונקולוגיית ראש-צוואר למנחה צביקה הדרוהתריע: "יש לה בליטה חשודה בגרון".
סעדון, אחת מלוכדות הנחשים הבודדות בישראל ובעלת עמוד טיקטוק פופולרי, הגיעה לאולפן כאן 11 כדי להתראיין על ספרים והסברה על זוחלים. אולם, יממה לאחר מכן, היא הופתעה לקבל שיחת טלפון מטלי, מפיקת התוכנית.
"היא סיפרה לי שפרופ' אבי חפץ,מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר בא.ר.ם המרכז לרפואת א.א.ג באסותא רמת החייל, צפה בתוכנית וזיהה אצלי בליטה חשודה בגרון", מספרת סעדון בראיון ל'היום'. "הוא פנה לצביקה הדר, אחד המנחים, וכך נוצר איתי הקשר. הופתעתי מאוד, אבל קבעתי אליו תור מיד. בבדיקה הוא הראה לי שאכן קיים גוש קטן בבלוטת התריס".
בעקבות הממצא עברה סעדון שתי בדיקות ביופסיה, שהעלו תוצאות לא חד-משמעיות. בימים אלה היא ופרופ' חפץ בוחנים את המשך הטיפול – בין אם במעקב, בביופסיה נוספת או בניתוח.
הבנת מה פרופ' חפץ ראה על המסך שגרם לו להתקשר?"האמת היא שעמדתי בבית מול הראי ולא ראיתי שום סימן מסגיר. עד עכשיו אני שואלת את עצמי איך הוא הצליח לזהות את זה. מבחינתי הוא סוג של רנטגן אנושי, וזה מעיד על מקצועיות אדירה".
"הנחשים עוזרים עם החרדה"
סעדון (תושבת קריית גת, נשואה ואימא לרימון בת השנה ותשעה חודשים) מסרבת לתת לאבחון הרפואי לעצור אותה. היא ממשיכה לצאת לקריאות בשטח במלוא המרץ, ומסבירה כי זו הדרך שלה להתמודד עם חוסר הוודאות."יש הרבה דרכים להתמודד עם מצבים מעוררי חרדה, ואצלי הדרך היא להמשיך לעבוד. אני עונה לכל קריאה ומגיעה לסייע".
החיבור שלה לעולם הזוחלים החל בכלל בעקבות התמודדות עם דיסלקציה בילדותה. "לא אהבתי לקרוא ולא כל כך הצלחתי בבית הספר. לכן התחלתי לעבוד כמדריכה בחווה לגידול בהמות ונחשים. התפקיד חייב אותי לאסוף חומר, ודווקא שם ישבתי ולמדתי כמו חנונית את כל המידע על נחשי ארץ ישראל. פשוט התאהבתי בבעלי החיים האלה".
כחלק מפעילות ההסברה שלה, חשוב לה לנפץ את הסטיגמות סביב בעלי החיים הללו: "נחשים לא רוצים להכיש בני אדם, הם שואפים להימנע ממגע איתנו. כשאני מגיעה, בחורה צעירה, חייכנית ועדינה, אנשים מבינים שאין ממה לחשוש". היציאה לשטח היא חלק בלתי נפרד מחייה, עד כדי כך שגם במהלך היריונה המשיכה ללכוד, ובעבר אף הגיעה ללכידות של נחשים לא ארסיים כשהיא נושאת את בתה במנשא.
כעת, כשהיא מביטה לאחור על רצף האירועים שהוביל לגילוי המוקדם, היא מסכמת בהתרגשות: "אני מרגישה ששומרים עליי מלמעלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו