"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עם שואב אבק וזר פרחים: תל אביבית חוותה פגיעה ישירה בדירתה – והפכה לסמל

מאי גרינברג, שהתחתנה רק לפני כשבועיים, שהתה בדירתה עם בן זוגה כשפגיעה ישירה טלטלה את המבנה • "הכל רעד, החלון של הממ"ד פגע לי בגב" • לאחר יומיים חזרה לביתה, והחליטה להעביר מסר לתקשורת העולמית • "הראתי להם את החוזק שלנו"

,עודכן
0השמעה
מאי גרינברג. צילום: אלכס פרפורי

“בום – תרתי משמע. הכל השתנה”, מספרת מאי גרינברג, בת 30 מתל אביב, שתמונה אחת שלה, לאחר הפגיעה בבניין מגוריה, הפכה לסמל של חוזק ורוח ישראלית.

תיעוד זירת הנפילה בתל אביב \ תיעוד מבצעי מד"א

גרינברג, שהתחתנה רק לפני כשבועיים, שהתה בדירתה עם בן זוגה כשפגיעה ישירה טלטלה את המבנה. “הממ”ד שלנו הוא חדר השינה. לפני כמה ימים היו אזעקות, כמו תמיד, אלא שפתאום שמענו פיצוץ מטורף. הכל רעד, החלון של הממ״ד נפתח ופגע לי בגב. היינו במיטה, עם תחתונים וכפכפים – בלי ארון בחדר ובלי בגדים”, היא מתארת. “התחלתי לרעוד. זה היה פיצוץ שאני לא יכולה לתאר במילים. לא הייתה קליטה, לא היה חשמל, היינו באפלה מוחלטת ולא ידענו מתי אפשר לצאת”.

כששמעה את רעש ההריסות שנופלות והריחה עשן, הבינה יחד עם בן זוגה שאין ברירה – וצריך לברוח. “הכניסה הייתה חסומה, כי הייתה שם שריפה. אז יצאנו מהחניון התת-קרקעי, רצים בהיסטריה. אבא שלי אסף אותנו באמצע בוגרשוב, לשם הגענו”, היא מתארת.

במשך יומיים נאסר עליהם לחזור לבניין מחשש לקריסה. כשקיבלו אישור להיכנס, עשו זאת בליווי פיקוד העורף. “המראות היו קשים – מגנטים מהחתונה, מניפות, חליפת חתן, זיכרונות שהתפזרו. לא לקחנו איתנו כלום. כשזה קרה, אפילו לא בדקתי את עצמי פיזית, כי ראינו פצועים שזקוקים לעזרה של כוחות הרפואה יותר מאיתנו”.

" אתה לא מדמיין שמשהו כזה יקרה לך"

באחד הסיבובים, כאשר נכנסה ויצאה כדי לחלץ חפצים מהבית, הבחינה במאי כתבת נורבגית שניסתה לראיין אותה על “צדקת המלחמה”. גרינברג, שחשדה כי מדובר בכתבה מגמתית, בחרה להעביר מסר אחר – של חוסן. “יצאתי אליהם עם שואב האבק שהצלחתי להציל. עמדתי מולם בג’ינס, פשוטה, בת 29, והראיתי להם את החוזק שלנו. שידרתי עוצמה ופשטות כמו כולנו - וזה היה הרגע שנתפס בתמונה”.

זירת נפילה בתל אביב,צילום: גדעון מרקוביץ'

אותה תמונה, שתועדה באותו הרגע, הופצה ברשתות החברתיות והפכה לויראלית. בעקבות כך, חברת ״דרימי״ שנחשפה אף היא אל הפוסט, שלחה לגרינברג שואב חדש – מחווה קטנה שהצליחה לרגש אותה. “הם ראו את התמונה והחליטו לעשות מעשה טוב – זאת ישראל היפה”, היא אומרת. “במקביל, קיבלתי גם מאות פניות מאנשים שאני בכלל לא מכירה – הציעו בגדים, פתחו את הבית שלהם בפנינו. זה העם שאני אוהבת – ברגעי צרה, כולנו ביחד”.

כעת, בני הזוג שוהים במלון בתל אביב, עם יתר המפונים מהאזור. “זה סוריאליסטי. אתה לא מדמיין שמשהו כזה יקרה לך. אנחנו מנסים להשתקם ומחפשים דירה״, מאי מסבירה, ״אבל זאת ללא ספק סערת רגשות מטורפת. עד עכשיו יש לנו רגעים קשים לצד רגעים של הודיה שניצלנו, אבל זה מה שיש – ועם זה נשתקם”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר