במשך שנים הוצגה הרכבת לאילת כפרויקט שעומד לשנות את פני הדרום. ראשי ממשלה ושרי תחבורה הציגו אותה כחזון הלאומי, החלטות ממשלה, ועידת מנכ"לים והצהרות לתקשורת, אבל חרף כל אלו, הרכבת עדיין לא יצאה לדרך.
חזון הרכבת לאילת החל אי שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת. במסמך היסטורי על יוזמות להקמת הרכבת, שמופיע באתר איגוד המתכננים, נזכרת הצהרה של דוד בן־גוריון משנת 1957 על כוונה להקים רכבת לאילת. המסמך מתעד גם ניסיונות תכנון מאוחרים יותר. ילדי בית הספר היסודי 'יעלים' באילת עוד זוכרים כי בשנות ה-70 הם השתתפו במפגש עם שר התחבורה דאז, שהגיע במיוחד לעיר הדרומית להניח את אבן הפינה למסילת הרכבת לאילת. אבן פינה אכן הונחה, אולם הרכבת מעולם לא הגיעה.
"כל פוליטיקאי שהגיע לאילת הבטיח רכבת. אני גר בעיר אילת יותר מ-60 שנה ואני זוכר את ההבטחות לרכבת בתור ילד. אף אחד באילת לא מבין למה עד היום אין מסילת רכבת, דבר מתבקש במדינה מפותחת", אומר אורי שייש, תושב העיר.
נוסעים ומטענים
כמה עשורים לאחר אותו טקס, בפברואר 2012, כשבנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה וישראל כ"ץ כיהן כשר התחבורה, קיבלה הממשלה החלטה נוספת לקדם את מיזם הנחת מסילת רכבת בין אילת לדימונה - רכבת נוסעים שתוביל גם מטענים. היעד להקמת המסילה לאילת נקבע באותה ישיבת ממשלה: בתוך חמש שנים מאישור התוכנית הסטטוטורית.
ועדת השרים אישרה תוואי לרכבת כבר בפברואר 2013, ובתכנון הראשוני הייתה מסילה כפולה, חמש תחנות נוסעים, שמונה תחנות תפעוליות וארבעה מסופי מטען. שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ, קידם את הרכבת לאילת כפרויקט לאומי וטען שהיא תביא תועלת לאומית רחבה. על פי התוכנית, היעד להקמת המסילה היה עד שנת 2018.
בחודש מרץ 2014 דיבר נתניהו בכנסת על רכבת מאילת לאשדוד ולתל אביב, לנוסעים ולמטענים, כחלק מתפיסה רחבה של חיבור הצפון והדרום. אולם חרף ההבטחות, הנושא לא קודם. חלף עוד עשור ושום דבר לא התממש. נתניהו וכ"ץ סיפרו בכל הזדמנות על החזון של הרכבת מאילת לקריית שמונה.
12 שנים חלפו מאז התקבלה החלטת הממשלה לקדם את הקמת מסילת הרכבת לאילת. גם בשנת 2023 נתניהו עמד בראש הממשלה שקיבלה את ההחלטה להקים מסילת רכבת לאילת כחלק מתוכנית "מחברים את ישראל".
בשנת 2023 ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגו את תוכנית "מחברים את ישראל" - רשת מסילות שתגיע מקריית שמונה ועד אילת, עם רכבות מהירות של עד 250 קמ"ש (רכבת קליע) בחלקים מהתוואי. ההבטחה הייתה לחבר את חלקי המדינה, לחזק את הפריפריה ולייצר הזדמנויות חדשות לתעסוקה. הפעם הוגדר תאריך יעד רחוק: שנת 2040.
החלטת ממשלה 855 מיולי 2023 הקצתה 70 מיליון שקל לתכנון בשנת 2023 ו־130 מיליון שקל בשנת 2024. עוד נקבע כי יוקם צוות בין־משרדי לבחינת המימון והשלביות של התוכנית.
מהחלטת הממשלה עולה כי עלות הקמת המסילה כולל התכנון מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים. בהחלטת הממשלה מ־2023 נקבע כי לצורך קידום חלק מהפרויקטים ברשת המסילות יופחתו פרויקטים אחרים מתוכנית הפיתוח הרב־שנתית של רכבת ישראל, בהיקף של 2.4 מיליארד שקל. ההחלטה קבעה כי יישום התוכנית מעבר לסכומים שיועדו לה במסגרת תוכנית הפיתוח מותנה באישור ממשלה נוסף.
רצוי ומצוי
מבקר המדינה בדק את מיזם הקמת מסילת הרכבת לאילת ותיעד פערים מתמשכים בין החלטות הממשלה לקדם את המסילה לבין השלמת התכנון והבטחת המימון להמשך. בדו"ח משנת 2021 מצא המבקר כי אף שהממשלה יזמה את קידום המסילה ב־2010, התכנון לא הושלם ולא היה מועד מבוסס לתחילת הביצוע.
בדוח המעקב מ־2025 תיאר מבקר המדינה עיכובים וחוסר ודאות תקציבית. על פי הדו"ח, ממשלת ישראל הקצתה 100 מיליון שקל לתכנון בלבד. עוד עולה מהדו"ח כי בסוף שנת 2024 אושרו 50 מיליון שקל לתכנון מפורט של המקטע באר שבע–דימונה ו־50 מיליון שקל נוספים לתכנון סטטוטורי של דימונה–אילת. מדובר בתקציב תכנון, ללא ודאות תקציבית ארוכת טווח להמשך הקמת המסילה כולה.
תוואי הרכבת המתוכנן אמור לחבר את העיר דימונה לעיר אילת, תוך שימוש בתשתית הקיימת להובלת מטענים מדימונה ועד נחל צין, והנחת מסילת רכבת מנחל צין ועד אילת. אורך המסילה הצפוי הוא 222 ק"מ להסעת נוסעים ו-260 ק"מ למסילות מטענים. על פי התוואי, תחנות יוקמו בדימונה, בספיר, ביטבתה, בנמל התעופה רמון-אילת ובעיר אילת.
לטענת משרד התחבורה, מדובר בתוואי שעובר באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה, וישנם הפרשי גובה בין הנגב לערבה שמחייבים חלופות טכנולוגיות. על פי התוכנית, הרכבת צפויה לשמש את תושבי אילת והערבה ו-3 מיליון נופשים שמגיעים מדי שנה לחופשה בעיר אילת.
"ייטב למערכת הבריאות"
ד"ר יפה אשור, מנהלת המרכז הרפואי יוספטל ומרחב אילת בכללית, אומרת כי מסילת רכבת לאילת תטיב עם מערכת הבריאות בעיר, לתושביה ולנופשים: "ככל שישתפרו הדרכים לאילת וממנה - כך ייטב למערכת הבריאות בעיר ולתושביה. האתגר הגדול ביותר שלנו ב'יוספטל' הוא הנגישות והמרחק: רכבת מהירה תאפשר הגעה שוטפת ובטוחה של רופאים מומחים וצוותים רפואיים מהמרכז, תקל על מטופלים הזקוקים לשירותים משלימים, ותחבר את אילת באופן ישיר ובלתי אמצעי לרצף הרפואי של מדינת ישראל".
גם בענף המלונאות מחכים בכיליון עיניים לרכבת. "רכבת יעילה, מהירה ונגישה לאילת תרחיב את קהל היעד של העיר, תהפוך חופשות קצרות לאפשרות מעשית יותר, תחזק את התיירות באמצע השבוע ובחורף ותאפשר להרחיב את הכנסים, האירועים וקבוצות מכל רחבי הארץ", אומר איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת.
"המשמעות היא פוטנציאל לתוספת פעילות כלכלית משמעותית למלונות, למסעדות, לאטרקציות ולעסקים המקומיים, ולחיזוק התעסוקה והכלכלה העירונית".
אליצור מדגיש כי הרכבת אינה תחליף לתעופה הבינלאומית - אלא נדבך משלים והכרחי במערך תחבורה כולל: "האסטרטגיה לחיזוק אילת חייבת להתבסס על תעופה בינלאומית ישירה לרמון, רכבת יעילה למרכז הארץ וכביש בטוח ונגיש. שילוב נכון ביניהם יאפשר להרחיב את קהלי היעד, לצמצם את חסמי ההגעה לעיר, לחזק את התיירות לאורך כל השנה ולהפוך את אילת לעיר תיירות בינלאומית בעלת כלכלה חזקה ויציבה יותר".
יהודה מורדי, סגן ראש עיריית אילת שמכהן כבר 30 שנה, דוחף להקמת רכבת: "העיר אילת חייבת רכבת, כולנו בעירייה דוחפים להקמת מסילת רכבת על מנת לקרב אותנו למרכז הארץ. אנחנו לא יכולים להיות תלויים בשדה תעופה ולסבול חמש ושש שעות בהמתנה לטיסות.
"אנחנו גם לא רוצים לסכן את עצמנו בכבישים העמוסים. אנחנו בעיר נלחמים על רכבת. כולם יודעים כמה זה נכון וטוב למדינת ישראל. רק שזה נגרר כל כך הרבה שנים ולא בא לידי ביצוע כי אף אחד לא נתן תקציב לתכנון".
בחברת 'נתיבי ישראל' הזרוע הביצועית של משרד התחבורה מציינים כי בכל הקשור למסילת דימונה - הפרויקט מתקדם בשטח, כאשר חמישה קבלנים מבצעים כיום עבודות קידוח ובדיקות קרקע לאורך התוואי. במהלך המחצית השנייה של שנת 2027 צפויים להתפרסם שני מכרזי הביצוע הראשונים.
באשר למסילת קו הרכבת לאילת, התוכנית מצויה בשלבים מתקדמים של בחינת חלופות תוואי ראשוניות, לקראת בחירת חלופה במליאת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות”ל). במסגרת הליך התכנון מתקיים שיח מקצועי מול רשות הטבע והגנים.
אחרי יותר משני עשורים של הבטחות, נותרו רק החלטות ממשלה שלא הבשילו לתכנון מאושר, הליכים סטטוטוריים שהתארכו, שאלות סביבתיות, מחלוקות על כדאיות ומאבק על תקציב. נכון להיום, הרכבת לאילת נותרת כפרויקט שהובטח פעמים רבות לציבור, אך עתידו עדיין תלוי בהחלטות שטרם התקבלו והקצאת תקציב למימושו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו