מאבק משפטי מסקרן וחריג ניצת בימים אלה בין ענקית התחבורה הממשלתית, רכבת ישראל, לבין מפתחי אפליקציית הקוד הפתוח "בטר רייל" (Better Rail), המנגישה את זמני הנסיעות של הרכבות לציבור הרחב.
מדובר במיזם פתוח לחלוטין, ללא פרסומות וללא מטרות רווח, שקוד המקור שלו חשוף לכול באתר "גיטהאב". המיזם פועל מזה חמש שנים בהפסד כלכלי מובהק ונתמך לאורך התקופה בתרומות סמליות של כ-2,000 שקלים בלבד, מתוך רצון טהור של מפתחיו לשפר ולהנגיש את התחבורה הציבורית עבור הנוסעים בישראל.
על אף אופיו ההתנדבותי של המיזם, ברכבת ישראל ראו בו איום משמעותי. המתיחות החלה כבר בחודש יוני 2026, אז פנתה אבישג כספי, מנהלת תחום מערכות המידע לנוסע בחטיבת הטכנולוגיות של הרכבת, ודרשה להפסיק את השימוש בממשקי המידע של החברה. באוגוסט 2026 עלה המאבק מדרגה כאשר עו"ד ד"ר זיו רוטנברג ממשרד "גורניצקי ושות'" שיגר מכתב התראה חריף לפני תביעה, שבו דרש להסיר מיידית את האפליקציה מחנויות ההפצה.
במכתב טענה הרכבת כי "בטר רייל" פוגעת בקניינה הרוחני, מפיקה רווח מסחרי אסור לכאורה, מבצעת פעולות האקינג מתוחכמות, ומעמיסה על שרתיה באופן שגרם לקריסות ולנזקים כספיים כבדים. הדרישה הייתה חד-משמעית: להפסיק לאלתר כל גישה לנתוני הרכבת, למחוק כל העתק של המידע, להסיר את האפליקציה, ולדווח על הרווחים שצמחו לכאורה מהחדירה הבלתי מורשית. מנגד, כאשר פנינו לרכבת ישראל בבקשה לקבל תגובה מפורטת על הטענות ועל עמדתם בתביעה, נמסר בתגובה כי הם "לא נוהגים להתייחס לנושאים המצויים בהליכים משפטיים".
רכבת ישראל שלחה לנו מכתב התראה לפני תביעה, עם דרישה להסיר את בטר רייל מחנויות האפליקציות באופן מיידי.
— Better Rail (@better_rail) September 1, 2026
הרכבת טוענת שפגענו בזכויות היוצרים שלה על לוח הזמנים, פרצנו למאגרי המידע שלה, לקחנו חלק בקריסתם וגרמנו נזק של מאות אלפי שקלים ⬅️
מפתחי "בטר רייל", המיוצגים על ידי עו"ד גיא זומר ומקבלים ליווי מעמותת "תחבורה בדרך שלנו", דוחים את טענות הרכבת על הסף ומכנים את הדרישות "בריוניות והזויות". לשיטתם, מאחר שרכבת ישראל היא חברה ממשלתית הממומנת מכספי ציבור, לוח הזמנים שלה מהווה מידע ציבורי ששייך לאזרחים, ולפיכך אין לחברה זכות לדרוש עליו בלעדיות. המפתחים מדגישים כי הנתונים נמשכים באמצעות בקשות רשת סטנדרטיות הנגישות לכל אדם ללא צורך בסודיות או הרשאה. הם אף תמהו על האשמות ההאקינג, כשהזכירו כי עורך הדין מטעם הרכבת עצמו טען בעבר בראיון ל"דה מרקר" כי מידע הנגיש לציבור באינטרנט ללא סיסמה אינו יכול להיחשב כסודי. באשר לעומסים, ציינו המפתחים כי באפליקציה משתמשים כאלף איש ביום בלבד לעומת מאות אלפים באפליקציה הרשמית, כך שהשפעתם על השרתים זניחה.
מעבר למחלוקת המשפטית, נחשף פער מדאיג הנוגע לטיב המידע שבידי המדינה. הרכבת דרשה מהמפתחים להסתמך מעתה ואילך על נתוני משרד התחבורה, אלא ששם התגלו פערים עצומים ואי-דיוקים קשים המשפיעים כיום על כלל אפליקציות הניווט בארץ. במיפוי שערכו מפתחי המיזם התגלו כשלים מביכים, הכוללים היעדר מוחלט של מידע על רציפים בכל 70 תחנות הרכבת, זמני עצירה מנופחים הגורמים לנוסעים לפספס את הרכבת, ועצירות שנשמטות באופן שיטתי. בשל האיומים המשפטיים, נאלצו המפתחים להשיק גרסה המבוססת על נתוני משרד התחבורה הפגומים, לצד אזהרה מפורשת לציבור מפני שיבושים.
הפרשה עוררה גל עצום של זעם ציבורי ותגובות חריפות ברשתות החברתיות, כאשר גולשים רבים התייצבו לצידו של המיזם ההתנדבותי. בין התגובות הבולטות נכתב כי מדובר ב"הזיה חלמאית – אזרחים הנגישו שירות עדיף בכל פרמטר אפשרי, בחינם, והמדינה תובעת אותם". אחרים הוסיפו בציניות כי "'זכויות יוצרים על לוח הזמנים' זה באמת משהו מיצירה של קישון או קפקא", ותהו מה האינטרס של רכבת ישראל לנסות ולהרוג מיזם ללא מטרות רווח שעושה עבודה טובה יותר ממנה. משתמשים נוספים סיכמו את האירוע בביקורת נוקבת: "שוב חברה ממשלתית מאיימת על האזרח הקטן. מדינה מתפקדת לא מפחדת מאזרחים שמצליחים לעשות משהו טוב יותר ממנה – היא מעודדת אותם".
פנינו לרכבת ישראל לברר את התביעה יותר ואת תגובותיה לתשובות של בטר רייל ושם הסבירו לנו כי הם לא נוהגים להתייחס לנושאים המצויים בהליכים משפטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו