עידן חדש באוויר: תנאי היוקרה בטיסה שתארוך כמעט יממה

אם הכול יתנהל לפי התוכנית, בעוד כשנה ייפתח עידן חדש בתעופה העולמית. טיסה מסידני ללונדון או לניו יורק, שנחשבה במשך עשרות שנים למסע מתיש שכלל עצירות ביניים ובזבוז שעות, תהפוך לטיסה ישירה אחת. לא קצרה - כמעט יממה באוויר - אבל רצופה, נוחה ומהירה משמעותית.

הבשורה מגיעה בעקבות טיסת הניסוי המוצלחת של מטוס הAirbus A350-1000ULR שהמריא ממלבורן שבאוסטרליה ונחת בטולוז שבצרפת, שם נמצא המפעל הראשי של אירבוס, לאחר שטס לא פחות מ-23,075 קילומטרים ללא עצירת ביניים - שיא עולם חדש למטוס נוסעים מסחרי. הטיסה, שנמשכה מעט יותר מ-24 שעות, היא חלק מ"פרויקט זריחה" (Project Sunrise)  של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס, שמטרתו לחבר את אוסטרליה ישירות עם אירופה וארצות הברית.

אבל הסיפור האמיתי אינו רק המרחק האדיר. הסיפור הוא השאלה כיצד גורמים למאות נוסעים להרגיש בנוח במשך כמעט יממה רצופה באוויר.

תנאי התעופה החדשים

עד היום נאלצו נוסעים מאוסטרליה ללונדון או לניו יורק לעצור בדרך, בדרך כלל בסינגפור או במזרח התיכון. מעבר לאי הנוחות שבהחלפת המטוסים, עצירת הביניים האריכה את המסע בכשלוש עד ארבע שעות לפחות. הקווים החדשים יקצרו את זמן ההגעה לכ-21–22 שעות, ללא ירידה מהמטוס וללא המתנה בטרמינלים.

כדי להפוך טיסה כה ארוכה לנסבלת, ואפילו נעימה, עיצבה קוואנטס מחדש כמעט כל היבט של חוויית הטיסה. המטוס אמנם גדול, אך במקום לדחוס לתוכו יותר מ-350 נוסעים, כפי שנהוג בגרסאות אחרות של ה-A350  הוא יישא רק 238 נוסעים. המשמעות היא יותר מרחב אישי, מעברים מרווחים יותר ופחות תחושת צפיפות - יתרון משמעותי כאשר מבלים באוויר כמעט יממה שלמה.

מתחם וולנס ותפריט ייחודי

אחת האטרקציות המסקרנות ביותר במטוס היא אזור וולנס ייעודי הפתוח לכלל הנוסעים, ללא קשר למחלקת הטיסה. במקום לשבת במשך שעות ארוכות באותו מושב, יוכלו הנוסעים להגיע למתחם, לבצע מתיחות בעזרת מתקני אחיזה מיוחדים, לעקוב אחר תרגילי תנועה על מסכים ייעודיים, לשתות מים או משקאות בריאות ולהחזיר מעט את מחזור הדם לפעילות. הרעיון פשוט: להפוך את הטיסה הארוכה לפחות מעייפת ולצמצם את תחושת הכבדות שמלווה ישיבה ממושכת.

גם התאורה במטוס אינה סטנדרטית. מערכת LED חכמה משנה בהדרגה את צבעי ועוצמת האור בהתאם לשעת היממה ביעד, במטרה לסייע לשעון הביולוגי של הנוסעים להסתגל עוד לפני הנחיתה. לצד זאת, הארוחות אינן מוגשות רק לפי השעה שבה המריא המטוס, אלא בהתאם לשעה המקומית ביעד. התפריט, שפותח בשיתוף השף האוסטרלי ניל פרי ומומחי שינה מאוניברסיטת סידני, כולל מנות שנועדו לעודד ערנות או שינה באמצעות הרכב המזון, ובכך להפחית את השפעות הג'ט לג.

"פרויקט זריחה" אינו רק עוד שיא תעופתי. הוא מסמן שינוי תפיסתי בענף כולו: במקום לראות בטיסה של יותר מ-20 שעות אתגר שיש לשרוד, חברות התעופה מבקשות להפוך אותה לחוויה שניתן ליהנות ממנה. אם החזון הזה אכן יתגשם, ייתכן שבעוד כמה שנים עצירות הביניים הארוכות יהפכו לזיכרון היסטורי - לפחות בקווים הארוכים ביותר בעולם.

כמה יעלה השדרוג?

מי שירצה להפוך את המסע לחוויה יוקרתית במיוחד ימצא לא מעט פיתויים. במחלקה הראשונה יהיו שש סוויטות בלבד - כל אחת מהן מזכירה יותר חדר מלון קטן מאשר מושב במטוס. במקום להמתין שהמושב יהפוך למיטה, הנוסעים ייהנו ממיטה קבועה באורך שני מטרים לצד כורסת ישיבה נפרדת, דלת פרטית, מסך ענק, ארון אישי ושטחי אחסון מרווחים.

מחלקת העסקים תציע תאים פרטיים עם דלתות סגירה, בעוד שבמחלקת הפרימיום אקונומי ייהנו הנוסעים ממושבים רחבים במיוחד וממרווח רגליים נדיב. אפילו מחלקת התיירים תוכננה מחדש כדי להעניק תחושת מרחב טובה יותר מזו המקובלת בטיסות ארוכות.

כמובן שלנוחות יש גם מחיר. ההערכות הן שכרטיס בכיוון אחד במחלקה הראשונה יעלה יותר מ-14 אלף דולר, מחלקת עסקים תנוע סביב 10,000 דולר, פרימיום אקונומי כ-4,000 דולר, ואילו מחלקת התיירים צפויה להתחיל בכ-1,600 דולר. מדובר במחירים הגבוהים בכ-20% עד 30% מטיסות הכוללות עצירת ביניים, אך בקוואנטס מאמינים שרבים יהיו מוכנים לשלם את התוספת תמורת החיסכון בזמן והנוחות.

המטוסים הראשונים צפויים להימסר לקוואנטס במהלך 2027, כאשר הקו הישיר הראשון בין סידני ללונדון אמור להיפתח זמן קצר לאחר מכן, ובהמשך גם הקו הישיר לניו יורק. אם המיזם יצליח מסחרית, סביר להניח שחברות תעופה נוספות יאמצו את הרעיון ויפתחו קווים ישירים ארוכים במיוחד גם ליעדים אחרים בעולם.