הכביש הרועש - וההשלכות: המפגע ליד הבית שמעלה סיכון לפרקינסון

אם אתם גרים ליד כביש סואן, ייתכן שאתם משלמים מחיר כבד יותר ממה שחשבתם, ולא רק באיכות השינה. מחקר דני חדש ורחב-היקף, שיצא לאור בכתב העת JAMA Neurology ופורסם ב-euronews מצא כי עלול להיות קשר עקבי בין חשיפה ארוכת טווח לרעש תנועה בכבישים לבין סיכון מוגבר לחלות במחלת פרקינסון.

החוקרים, בראשות ד"ר מטה סורנסן מהמכון הדני לחקר הסרטן, עקבו אחרי יותר מ-3.1 מיליון תושבים בדנמרק בני 40 ומעלה שלא סבלו מפרקינסון בתחילת המחקר,במטרה לבחון אם רעש מתמשך באזורי מגורים מעלה את הסיכון למחלה. המעקב נמשך כמעט 18 שנים, ובמהלכן אובחנו 20,587 מקרים חדשים של המחלה. הם השתמשו בנתונים ארציים מדויקים ומיפו את רמות הרעש בכל כתובת מגורים - הן בצד החשוף ביותר של הבית והן בצד השקט יותר.

התוצאות היו ברורות: עלייה של כ-11.5 דציבלים ברעש בצד החשוף ביותר של הבית הייתה קשורה לעלייה של כ-3% בסיכון לפרקינסון. גם הרעש בצד השקט יותר השפיע: עלייה של כ-9 דציבלים הייתה קשורה לעלייה של כ-4% בסיכון. הקשר נשמר גם אחרי שהחוקרים לקחו בחשבון זיהום אוויר, שטחים ירוקים, מצב סוציו-אקונומי, השכלה וצפיפות אוכלוסייה.

למרות האזהרה: איזה חלק בבית יכול להגן עלינו?

למרות נורות האזהרה, החוקרים מצביעים על נתון מעודד שקשור למבנה הבית. לפי מומחי המחקר, קיומו של "צד שקט" בנכס - כלומר צד אחד של הבית ששקט בלפחות 10 דציבלים מהצד השני - פועל כסוג של חוצץ מגן ומפחית את ההשפעות המזיקות, בעיקר עבור מי שגרים באזורים עם רמת רעש כללית גבוהה. "מנקודת מבט של מניעה, חשוב לוודא שלדירות יש צד שקט, כי זה עשוי להפחית את ההשפעות הנוירודגנרטיביות (על תאי עצב במוח) האפשריות של חשיפה כרונית לרעש", ציינו סורנסן ועמיתיה במחקר.

עוד טוענים החוקרים כי מחקרים קודמים, שבחנו רק את הצד הרועש ביותר של המבנה, ככל הנראה המעיטו בהערכת הסיכונים הבריאותיים, מכיוון שלא לקחו בחשבון אם לתושבים יש מקום שקט לסגת אליו בתוך הבית.

הקשר בין הרעש הכרוני למוח

החוקרים מסבירים כי הקשר הביולוגי בין רעש כרוני לסיכון לפרקינסון מבוסס על כמה מנגנונים מרכזיים: רעש מתמשך פוגע באיכות השינה - רכיב שלדבריהם קריטי לשמירה על בריאות המוח - וכן מעורר תגובת לחץ (סטראס) בגוף. לפי המומחים, התהליכים האלו עלולים לגרום ל"דלקת עצבית" ולעקה חמצנית באזורים במוח שאחראים על ייצור דופמין.

מחלת הפרקינסון היא ההפרעה הניוונית השנייה בשכיחותה בעולם, ולפי נתונים עדכניים פוגעת כיום בלמעלה מ-11 מיליון בני אדם. החוקרים מזהירים כי עול המחלה צפוי יותר מלהכפיל את עצמו בעשורים הקרובים, בעקבות העלייה בתוחלת החיים והגידול באוכלוסייה בחלק ממדינות העולם.

במחלת הפרקינסון, תאי עצב במוח (נוירונים) הולכים ונפגעים או מתים בהדרגה. תסמינים רבים של המחלה נגרמים כתוצאה מאובדן של אותם נוירונים מייצרי דופמין, דבר שמוביל לפעילות מוחית לא סדירה. כיוון שהסיבה המדויקת למחלה אינה ידועה כיום ואין לה מרפא, החוקרים והמומחים מדגישים כי מציאת גורמים סביבתיים שניתן לשנותם מהווה תעדוף עליון עבור בריאות הציבור. 

"מכיוון שאין כיום תרופה למחלה, זיהוי של גורמים סביבתיים פוטנציאליים שניתן לשנות אותם הוא בעדיפות עליונה עבור בריאות הציבור", אמר ל-euronews ד"ר פרננדו אלונסו פרץ', נוירולוג וחוקר במרכז המקיף למדעי המוח HM CINAC, שלא השתתף במחקר הדני. ד"ר פרץ' הוסיף כי "שיעור גדול מאוד מהאוכלוסייה חשוף לרעש מתחבורה, ולכן ההשפעה האפשרית שלו על בריאות הציבור עשויה להיות ניכרת מאוד".

לדברי הנוירולוג, הממצאים מחזקים את החשיבות של צעדים ופתרונות ברמת הרשויות והתכנון: "הם מדגישים עד כמה חשובה מדיניות שמטרתה להפחית את זיהום הרעש העירוני - אם באמצעות תכנון עירוני נכון, הקמת מחסומי קול, הפחתת תנועת כלי רכב באזורי מגורים, או תכנון של דירות ומבנים כך שהחזית ואזורי המנוחה שלהם יהיו פחות חשופים לרעש".

פרופ' תומאס מינצל, אחד ממחברי המחקר, ציין כי רעש סביבתי הוא עדיין "נכנס צעיר בספרות של גורמי הסיכון למחלת פרקינסון". לדבריו, הממצאים החדשים אמורים להעביר את הרעש מקטגוריה של השערה לקטגוריה של גורם סיכון אמין, ולעודד מחקרים נוספים בתחום.