ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את תקנות מקורות אנרגיה, שהגיש משרד האנרגיה והתשתיות, העוסקות במידע על עמדות טעינה לרכב חשמלי. מטרת התקנות היא להקל על יותר מ-300 אלף בעלי רכבים חשמליים בקבלת מידע על עמדות טעינה ציבוריות בזמן אמת.
התקנות שאושרו יחייבו בעלי עמדות טעינה ציבוריות להעביר באופן רציף נתונים למאגר מרכזי של משרד האנרגיה, וכן למסור למשרד מידע נוסף בהתאם לדרישתו.
נהג טסלה הסיע את מכוניתו לתוך אגם - ונתקע // רשת X
ראש חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, רון אייפר, הציג את התקנות ואמר כי מדובר בפעם הראשונה שהמשרד מביא לאישור תקנות העוסקות ברכב חשמלי. "הוועדה קראה לנו להתקין את התקנות הללו אחרי לא מעט דיונים, וההסכמה עם חברי הכנסת שרצו לקדם חקיקה הייתה שנביא תקנות", הסביר אייפר. "הן באות לתת מענה להיעדר מידע ושקיפות בנוגע למיקום וזמינות עמדות טעינה – אחד החסמים המרכזיים לקידום השימוש ברכבים חשמליים".
ח"כ מטי צרפתי הרכבי התייחסה למצב הקיים כיום ואמרה: "היום, כבעלת רכב פלאג-אין, לכל חברה יש אפליקציה עצמאית משלה וכל עמדה דורשת הסדרת תשלום בנפרד. בעבר רשויות מקומיות הקימו עמדות במסדי נתונים שונים. האם היום הכול יהיה במקום אחד?".
אייפר השיב כי לתקנות שתי מטרות מרכזיות. "המטרה הראשונה היא ריכוז כל המידע כדי להפחית את 'חרדת הטווח' של הנהגים, שחוששים להיתקע בדרך לאילת ללא סוללה. המאגר יהיה פתוח לציבור הרחב ונגיש לאפליקציות השונות באמצעות ממשק ממוחשב.
"המטרה השנייה היא המידע שהרגולטור יקבל כדי לייצר מדיניות ותכנון. כיום כמעט 40% ממשק האנרגיה בישראל תלוי בדלק מיובא ומושפע ישירות מאירועים גיאופוליטיים, כמו פתיחת מצר הורמוז. חשמול התחבורה יאפשר לנו להפחית את צריכת האנרגיה של ישראל ב-14% עד שנת 2040, מכיוון שרכב חשמלי יעיל פי כמה מרכב בנזין".
ראש אגף תחבורה במשרד האנרגיה, נחום יהושע, הרחיב על חובות הדיווח ואמר כי התקנות קובעות חובת התחברות למאגר ציבורי בזמן אמת, לצד חובת דיווח תקופתית אחת לשנה שתעניק למדינה תמונה רחבה על מצב המשק.
"באירופה, בבריטניה ובארה"ב יודעים בדיוק כמה עמדות פרטיות וציבוריות ישנן. בישראל אנחנו יודעים כיום על כאלף עמדות ציבוריות, אך חסר לנו מידע על העמדות הפרטיות והעסקיות במקומות העבודה", אמר. הדיווח התקופתי יחול על יבואני עמדות טעינה, מתקינים גדולים, חברות טעינה וניהול טעינה ובעלי יותר מ-500 עמדות, או ספקי טעינה עם לפחות 10 שקעים.
ח"כ צרפתי הרכבי תהתה מדוע הרף נקבע על 500 עמדות. יהושע הסביר כי המטרה היא שלא להטיל נטל בירוקרטי כבד על גורמים קטנים בשוק, והוסיף כי חברות גדולות, כדוגמת פז, ידווחו בכל מקרה במסגרת הגדרתן כספקיות טעינה.
במהלך הדיון נקבע כי הדיווח בזמן אמת למאגר יעודכן בתוך 60 שניות בלבד מרגע שינוי בנתוני העמדה, במקום חיווי אחת ל-90 שניות כפי שהוצע בתחילה. בנוסף, לבקשת הספקים ומתוך רצון לשמור על סבירות רגולטורית, הופחת הדיווח התקופתי המקיף מתדירות של פעמיים בשנה לדיווח אחד בשנה, עד 31 במרץ עבור השנה שקדמה לו.
נציגי התעשייה העלו בדיון חששות בנוגע לסודיות מסחרית. מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה, איתן פרנס, וסמנכ"ל אפקון, תום שחף, ביקשו הבהרות לגבי אבטחת הנתונים הפיננסיים והעלויות שיימסרו למשרד. אייפר ביקש להרגיע והדגיש: "המשרד מתייחס לנתונים ביראת קודש. המידע יישמר בסודיות מלאה ולא יפורסם בצורתו הגולמית, אלא ישמש רק להבנת חסמים ועלויות שהמדינה עשויה לסייע בהוזלתם".
שחף הוסיף כי החסם המרכזי בענף כיום אינו העלויות, אלא זמני ההמתנה הארוכים לחיבורי חשמל מחברת החשמל. הוא בירך על כך שמשרד האנרגיה יהיה שותף לנתונים כדי להיערך לעומסים על הרשת. לקראת סיום הדיון נקבע כי התקנות ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות, אך הדיווח השנתי הראשון יימסר ב-31 במרץ 2026 עבור התקופה שמיום כניסת התקנות לתוקף ועד סוף שנת 2025.
עוד נקבע כי בתום חמש שנים מיום תחילת התקנות יבצע משרד האנרגיה בחינה ראשונה שלהן. התקנות אושרו פה אחד בקולותיהם של ח"כ מטי צרפתי הרכבי וח"כ אלון שוסטר.
לאחר אישור התקנות התייחס פרנס לבעיה צרכנית נוספת של "חסימת עמדות טעינה" על ידי רכבים שאינם נטענים. "נהגים נתקלים בנהגים ישראלים שהחליטו שחניה ירוקה היא מסלול ירוק עבורם. זו מכת מדינה בהתהוות שאינה מטופלת כראוי", אמר.
יהושע השיב כי הנושא נמצא כיום בבחינה במשרד התחבורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו