הקווים נסגרו, האוטובוסים מפוצצים: לאן נעלמו מוניות השירות?

כך נעלמו מוניות השירות: הרפורמה, הקורונה - והציבור שנשאר בלי פתרון. נוסעים רבים נהגו במשך שנים לנסוע במוניות שירות, שפעלו בערים רבות והציעו תחבורה מהירה, נוחה ובמחירים נגישים. אלא שבעקבות הרפורמה בענף, שירותי מוניות השירות בישראל צומצמו עד כדי היעלמות כמעט מוחלטת - מה שפגע, לטענת גורמים בענף ונוסעים, בציבור המתנייד בתחבורה הציבורית בלבד.

מטרת הרפורמה, שעליה הוחלט בשנת 2002, הייתה להסדיר ולשפר את פעילות מוניות השירות כך שיהוו חלק רשמי ממערך התחבורה הציבורית. לפי דברי ההסבר, הצורך נבע מכך שקווי מוניות השירות פעלו לרוב בצמוד לקווי אוטובוסים, התחרו בהם והסיטו אליהם נוסעים.

עם זאת, בענף טוענים כי הרפורמה, שהחלה בדיונים בוועדת הכלכלה בכנסת לפני כעשור ונמשכה כחמש שנים, היא שגרמה בפועל לחיסול הענף. לדבריהם, המכרזים שפרסם משרד התחבורה היו קשוחים, והענף הלך ודעך. בתקופת הקורונה, כאשר השמיים נסגרו והיקף הנסיעות צנח, הפכו הקווים ללא כלכליים עבור רבים מהנהגים.

לפי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2015, פעלו אז בישראל 21 אלף מוניות משני סוגים: 19,600 מוניות מיוחדות ("ספיישל") ו-1,400 מוניות שירות - כ-40% בלבד ממספרן בשנת 2010.

גורם בענף מוניות השירות אמר ל"היום": "המכרזים היו מאוד קשוחים וזה הגיע למצב שהשירות דעך. בתחילת הדיונים היו 50 תאגידי מוניות שירות פעילים. כ-10 עבדו ברווחיות, כ-10 שרדו בקושי, וכ-30 כבר לא היו רלוונטיים. בעלי המוניות היו בעלי מניות בתאגידים".

לדבריו, במשרד התחבורה הבינו כי לא ניתן לסגור ביום אחד את פעילותם של מי שהקימו את התחנות לאורך השנים, ולכן עלה הצורך בשיפוי. "אבל הוועדה ארכה שנים. אחרי הקורונה הוחלט לפצות בסכום זעום את בעלי התאגידים. אם בתחילה היו 50 תאגידים, בעת הפיצוי שרדו כ-10 בלבד. לא נותרה להם ברירה אלא לקחת את הפיצוי ולהחזיר את הרישיונות", אמר.

"ביום אחד זה נגמר"

עו"ד דורון קדמי, שניהל את "מוניות נשר" שפעלו בקו ירושלים-נתב"ג והיה מעורב ברפורמה, סיפר: "אנחנו היינו בין החברות הוותיקות בארץ. בשנות ה-40 נסענו לדמשק. לאחר מכן עבדנו בירושלים עם משרד החוץ, דיפלומטים ופרופסורים, ובהמשך נתנו שירות מירושלים לנתב"ג. מעל 50 שנה שירתנו את כל המגזרים בירושלים - וביום אחד זה נגמר. התחנה נסגרה לפני שנתיים".

לדבריו, מתוך 50 תאגידים שפעלו בתחילת הדיונים ברפורמה, נותרו כיום 3-4 בלבד. "המשרד הוציא מעט מאוד מכרזים. חלק מהחברות שזכו מצאו שהקווים לא רווחיים. עד הקורונה פעלו אצלנו 36 מוניות. בקורונה נסגרנו לשנה, ולאחר מכן חזרו רק 10 נהגים. אי אפשר להתקיים כלכלית עם 10 מוניות".

קדמי הוסיף כי "הקורונה שברה את גב הגמל. הנהגים מכרו את המוניות הגדולות וקנו מוניות קטנות ועברו לעבוד בתוך ירושלים. מוניות השירות נתנו את המענה הגמיש ביותר בשוק - תדירות גבוהה, איסוף מהבית ומחיר נוח. מונית ספיישל יקרה פי ארבעה ממונית שירות".

"אחד השירותים האהובים בעיר"

גם מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, התייחסה להיעלמות הקווים:
"ב-2015, כשנכנסתי לתפקיד, היו 21 אלף מוניות, מהן 1,400 מוניות שירות. חשבנו שמדובר בפתרון מיטבי, גם לשבת. הרפורמה הייתה אמורה לייצר פריסה מחדש ולתת מענה רחב יותר".

לדבריה, המכרזים יצאו "בצורה גרועה וכושלת", והתחרות על המחיר הנמוך ביותר הובילה להצעות לא ריאליות. במקביל נכנס הרב-קו, ומוניות השירות לא היו חלק מהמערך. "אם אדם עמד בתחנה והגיעה מונית שירות או אוטובוס - הוא העדיף את האוטובוס עם הרב-קו. עד שהמוניות נכנסו להסדר, הרגלי השימוש כבר השתנו".

להבי ציינה כי כיום יש פחות מ-500 מוניות שירות בארץ. "בתל אביב קווים 4 ו-5 קרסו. לדעתי נשאר רק קו 16. זה היה אחד מאמצעי התחבורה האהובים בעיר. הם אפשרו חיי לילה ועיר ללא הפסקה. האוטובוסים מפסיקים סביב חצות, וכמעט אין שירות בשישי-שבת. מוניות השירות היו זמינות 24/7, למעט יום כיפור".

לדבריה, גם שירות "נעים בסופ"ש" פגע בענף: "כשאדם ראה קו אוטובוס חינמי, הוא העדיף לחכות לו. אם תהיה לי האופציה - אני רוצה שמוניות השירות יחזרו. זה שירות פנטסטי ובטיחותי לקשישים".

"האוטובוסים מגיעים מלאים"

אורה גולדשטיין מלוד מתארת את הקושי בשטח: "בלוד היו מוניות שירות לרמלה, תל אביב, באר יעקב ורחובות. בשלוש השנים האחרונות אין מוניות מחוץ לעיר, ומחודש שעבר אין בכלל מוניות שירות ברמלה. האוטובוסים מגיעים מלאים והתדירות לא עלתה".

לדבריה, היעדר השירות מקשה במיוחד על מבוגרים: "הם היו נוסעים לשוק רמלה-לוד. קשה לעלות לאוטובוס עם קניות. אני מדריכה שיקומית ונוסעת מבית לבית בתחבורה ציבורית בלבד. אם פעם חיכיתי רבע שעה למונית שירות - היום צריך להמתין הרבה יותר".

תגובת משרד התחבורה

ממשרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית נמסר: "בניגוד לנטען, המשרד לא פעל לצמצום פעילות קווי מוניות השירות. בשנת 2018, לאחר תיקון סעיף 120 לפקודת התעבורה, החל יישום רפורמה במסגרתה פורסמו הליכים תחרותיים להפעלת קווי שירות באשכולות שונים. חלק מהזכיינים בחרו שלא להמשיך בהפעלה, בעיקר בשל משבר הקורונה, למרות צעדים והקלות שננקטו".

עוד נמסר כי "לרשות חשוב לשמור על רצף שירות, ולכן הוצע למפעילים להאריך את ההסכמים בשנה נוספת. במקביל מתבצע פיילוט בעיר נתניה להפעלת מוניות שירות במודל חדש וגמיש יותר". לדברי המשרד, עם סיום הפיילוט ניתן יהיה לפרסם הליכים נוספים, ובכללם הפעלת מוניות שירות מנתב"ג - מהלך שכבר הונע מול רשות שדות התעופה.

הקווים הפעילים כיום: באשכול תל אביב-מזרח רמת גן וגבעתיים מופעל קו אחד על ידי חברת מוניות אודליה; ובאשכול חולון-בת ים-תל אביב מופעלים שני קווים על ידי חברת מוניות מטרו קו.