סדקים בכבישים, כיכר "בלתי נראית" - והחברה הערבית משלמת בחיים

בדוח שפרסמה עמותת "אור ירוק" בסוף 2024, הוסבר כי הסיבות להיפגעות הגבוהה בקרב אזרחי החברה הערבית בתאונות דרכים הן רבות, ובהן בולטות איכות התשתיות הירודה ביישובים ערביים, חינוך לוקה לבטיחות בדרכים והיעדר אכיפה אפקטיבית.

"על מדינת ישראל לפעול לשינוי וצמצום נתוני ההיפגעות והמעורבות בתאונות דרכים בקרב החברה הערבית, דבר שלא הצליחה לעשות בעשור האחרון", נכתב מסמך רשמי מטעם העמותה, "צמצום תאונות הדרכים בחברה הערבית חייב להיות במקום גבוה בסדר העדיפויות
הלאומי.

יש לפעול תוך מיקוד במאפיינים הייחודיים לאזרחי החברה הערבית ובהתאם לכך לתת מענה הוליסטי מקיף המשלב את כלל תחומי הליבה וביניהם תשתיות, חינוך רב-גילי מותאם, אכיפה והכשרות מקצועיות לשם יצירת שינוי משמעותי ובר קיימא - ולצמצום מספר ההרוגים הגבוה בתאונות דרכים בחברה הערבית ובכלל", נכתב לבסוף.

נתונים שפורסמו על ידי המרכז הרפואי קפלן ובשיתוף עם כללית, שופכים אור נוסף על הגורמים העיקריים לסכנות בדרכים בחברה הערבית: אי חגירת חגורת בטיחות מופיעה כסוגייה מרכזית, כאשר נכתב כי 40% מהנהגים הערבים לא חוגרים חגורה - לעומת 15% בחברה היהודית (על פי סקר הרלב״ד לשנת 2021).

גם נהיגה במהירות מופרזת היא סוגייה מרכזית בהקשר הזה, מאחר וזו מעורבת ב-30% מהתאונות הקטלניות בישובים ערביים. גורמי סיכון נוספים הם נהיגה בשכרות, שימוש בטלפון נייד, תשתיות לקויות, אכיפה ותרבות נהיגה. לפי לפי נתוני הרלב״ד לשנת 2023, 70% מהתאונות בחברה הערבית מתרחשות בתוך היישובים עצמם.

נוסעים מהר ולא שומרים על החוק

ביקור קצר בשבוע האחרון בטירה, שמככבת במקום השלישי ברשימת הרשויות הערביות בהן יש הכי הרבה תאונות דרכים עם נפגעים, מעלה תהייה: למרות מעברי החצייה המחוקים, הכבישים הרטובים והליקויים בשילוט בצד הדרך - נראה כי התושבים דווקא די מרוצים מהמצב.

״פה אין בעיות״, אומרת נ׳, תושבת טירה העובדת כמוכרת בחנות בעיר. "הכבישים חבל על הזמן", אומר י׳ בן ה-35 מטירה, ״אם תסתובבי תראי שהכל תקין ונקי״, וגם לגבי תחושת הסכנה בכבישים באזור הוא אומר: ״אף פעם לא עשיתי תאונה, אני לא אוהב לנסוע מהר ודווקא פה יחסית רגוע״.
אלא שאז, הוא מפנה אצבע כלפי השכנה שממול - אשר מצטיירת מדבריו כבעייתית בהרבה, ומתברר שהוא לא היחיד שחושב כך: ״בטייבה כבר יותר מסוכן. שם משתוללים על הכביש הראשי, האזור של הגשר מסוכן וגם הכבישים שם לא כל כך טובים״.

גם שוטר שעובד בתחנת טייבה ומכיר היטב את השטח, מסביר כי האזור מועד לפורענות: ״ברור שיש פה בעיות בכבישים״, הוא מספר, אך לדבריו לוקח זמן לבצע תיקונים. ״גם באזור התעשייה הכבישים לא טובים״, מוסיפה לבסוף א׳, תושבת טירה העובדת בטייבה. ״יש כאן כיכר שכמעט לא רואים אותה, ולפעמים אני חושבת שצריך להמשיך שם ישר, זה לא בטיחותי בכלל״, היא מדגישה, ״וגם כשיוצאים מכאן יש בורות בכביש, נוסעים פה מהר ולא שומרים על החוק״. בטירה היא מספרת כי סידרו לאחרונה את הכבישים, לכן המצב השתפר - איך בטייבה התשתיות לדבריה נותרו מאחור, ו״לא נראה בכלל שעובדים על הכבישים״.

מי אחראי לדאוג לתחבורה ותשתיות באזור?

על תחום הבטיחות בדרכים בישראל אמונים מספר גורמים עיקריים: הרשות המקומית (שאחראית לנושא הבטיחות בדרכים בתחום שיפוטה), הרלב"ד, משרד החינוך, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וכן אגף התנועה במשטרת ישראל - שפועלים, כל אחד בתחום סמכותו ואחריותו, להגברת הבטיחות בדרכים.

בינתיים, מטעם עיריית טייבה לא נמסרה תגובה בנושא - אך מטעם משרד התחבורה, באמצעות נתיבי ישראל, נטען כי מתייחסים לנושא כאתגר לאומי מרכזי. ״זיהוי מוקדי הסיכון מתבצע על בסיס ניתוח תאונות, בדיקות שטח יזומות ופניות מהרשויות המקומיות״, הם טוענים ומסבירים, ״התשובה לאתגר זה היא ׳חוצה יישובים׳ - תוכנית עבודה רחבה שכוללת עשרות פרויקטים. מטרת התוכנית היא להפוך קטעי כביש שהיוו מוקדי סיכון בתוך ובסמוך ליישובים, לדרכים בטוחות בסטנדרט עירוני מתקדם״.

לדבריהם, ״הפרויקט כולל הסדרת צמתים ומעגלי תנועה, הרחבת כבישים לדו-מסלולי דו-נתיבי והוספת מפרדות קשיחות, וכן הוספת מדרכות ותאורה. במסגרת התוכנית, הסתיימו עשרות פרויקטים (2022-2024) אשר כללו בעיקרם שדרוג והרחבת כבישים לחתך בטיחותי תקני, הסדרת כניסות מסוכנות ליישובים, והוספת תשתיות קריטיות להולכי רגל״.

בין היתר, צוין כי במסגרת הזאת נעשו עבודות בכניסה לג'וליס (״כביש 8533 - בניית כביש דו סיטרי דו נתיבי, כולל מדרכות ותאורה״), בכניסה לעילבון דרום (״כביש 806 - הסדרת מעגל תנועה על הכביש ומעגל פנימי בתוך היישוב, לצד ביטול פנייה שמאלה מסוכנת״) וגם בעראבה מזרח (״כביש 805 - סלילת קטע דו מסלולי, הוספת מפרדה קשיחה ומדרכות״).

בנוסף לכך, נטען כי שורה של פרויקטים נוספים מתוקצבים ומחכים ליציאה למכרזים, ובהם פרויקטים מורכבים הדורשים השלמת תהליכי הפקעה ותכנון סופי - הצפויים לצאת לדרך בקרוב.
בין הפרויקטים המדוברים:

חוצה טייבה צפוני (״כביש 444 - הוספת זרוע רביעית לכיוון מערב לצומת קיים״), מע'אר צלמון (״כביש 806 - הרחבת הכביש לחתך תקני עם מפרדה קשיחה וכולל שני מעגלי תנועה חדשים״) וגם בערוער (״חיבור לכביש 25: רימזור צומת על הכביש והסדרת הזרוע המשנית״).