דו"ח הביקורת השנתי בנושאי כלכלה וחינוך, שנערך בידי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, חושף היום (שלישי) נתונים מדאיגים לגבי מרכיב התחרות בענף הרכב - בין יבואנים עקיפים וישירים - המשפיע ישירות על תג המחיר של רכבים בישראל.
האם קיימת תחרות בין יבואני הרכב בישראל?
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (חוק שירותי רכב), נועד בין היתר לקדם את התחרות בענף. לצורך כך נקבעו בו הוראות ותנאים שיצרו שינוי במבנה הענף בתחום היבוא, והוגדרו סוגי היבואנים והיקף פעילותם.
בנוסף ניתנו ליבואנים העקיפים, הזעירים והאישיים הקלות ופטורים שונים - בתנאים למתן רישיון יבוא רכב, בדרישות ההון, ובחובות למתן שירותי תיקון ואספקת חלפים (ראו סימן ג' לחוק שירותי רכב, חבות יבואן מסחרי). כמו כן הותר יבוא רכב משומש עד שנתיים ממועד ייצורו ביבוא אישי.
אלא שעל פי דוח הביקורת שפורסם היום, כשמונה שנים לאחר כניסת החוק לתוקף, למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, זעירים וליבוא אישי - לא התפתחה תחרות ממשית בינם לבין היבואנים הישירים.
בשנת 2023 החזיקו היבואנים הישירים בנתח שוק של כ־97.4% מיבוא כלי הרכב הפרטיים (סך ערך היבוא הכולל הסתכם בשנת 2022 ב־27.4 מיליארד שקל וב־2023 בכ־30 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 5.2%). עוד נמצא כי שיעור כלי הרכב שיובאו ביבוא עקיף מאז כניסת החוק לתוקף ועד 2023 עומד על כ־3% בלבד בממוצע מכלל היבוא – נתון המעלה ספק ביכולתו של החוק להרחיב את היקף היבוא המקביל.
מהפכת הרכבים החשמליים וכניסת יצרנים חדשים
בעולם הרכב מתרחשת בשנים האחרונות מהפכה של מעבר לכלי רכב חשמליים. גם בישראל ניכרים שינויים מהותיים - מעבר לרכבים חשמליים המונעים באמצעות סוללות נטענות, שלהן יתרונות על פני רכבים המונעים באמצעות בעירה פנימית (בנזין ודיזל).
המעבר הזה הביא לכניסת יצרני רכב חדשים לשוק הישראלי - הזדמנות נדירה לשנות את מבנה שוק היבוא ואף להפחית ריכוזיות. ואולם, הדוח מצא כי שישה יבואנים ישירים גדולים קיבלו ממשרד התחבורה רישיונות יבוא ליצרנים החדשים, מה שעלול דווקא להגביר את הריכוזיות במקום להרחיב תחרות.
נתח השוק של רכבים חשמליים בישראל עלה מ־1% בשנת 2020 ל־24.8% בשנת 2024 - כ־67 אלף רכבים, מתוכם 46 אלף ממותגים סיניים חדשים. אף שמדובר בתחליפיות גבוהה בעיני הצרכן בין רכבי בנזין ודיזל לחשמליים, מתן הרישיונות ליבואנים הגדולים דווקא מקבע את השליטה של היבואנים הישירים במקום לעודד שחקנים חדשים.
רווחיות היבואנים הישירים
הרווח של 12 היבואנים הגדולים לפני מס הגיע בשנת 2022 לרמה הגבוהה ביותר זה שני עשורים - 5 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 35% לעומת 2021. באותה שנה עלה שיעור הרווח לפני מס ביחס למחזור המכירות (מנוכה מס קנייה) ל־16.3% - עלייה של 5.5 נקודות אחוז לעומת השנה הקודמת.
חסמים ביבוא רכב מקביל
יבואנים מקבילים אינם רוכשים כלי רכב ישירות מהיצרן אלא מסוחרים או זכיינים. לעיתים הם מנצלים הזדמנויות לקנייה מוזלת במדינות אחרות, אך מתקשים לעמוד בלוחות הזמנים להובלה ולמכירה לפני שתחלוף שנה ממועד הייצור. במקרה כזה, הרכב נרשם תחילה על שם היבואן, מה שהופך אותו ל"יד שנייה" אף שהוא חדש - מצב הפוגע בכדאיות העסקית.
מגבלה נוספת נוגעת ליבואנים הזעירים: רישיונם מאפשר יבוא של עד 20 כלי רכב בשנה בלבד - היקף שאינו מאפשר כלכלה בקנה מידה מספק. כך נדחקים יבואנים אלה ליבוא רכבי יוקרה במקום להתחרות במותגים עממיים.
פערים ברישום וערך הרכב
בנובמבר 2024 שינה משרד התחבורה את שיטת הרישום של רכבים שיובאו ביבוא עקיף, כך שמועד הרישום נקבע לפי הרישום הטכני של הסוכנות בחו"ל. שינוי זה יצר פערי ערך בין רכבים מיבוא ישיר לעקיף - שכן מועד עלייתו לכביש משפיע על ערכו. המלצות קודמות לבטל את רישום היד הנוספת ברכבי אפס קילומטר לא יושמו, ורכבים אלה עדיין נמכרים כ"יד שנייה".
יישום רפורמות וצעדי רשות התחרות
משרד הכלכלה פעל ליישום הרפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לישראל טוב לאירופה", שמטרתן לפתוח את השוק המקומי לתחרות ולהוזיל מחירים באמצעות אימוץ רגולציה אירופית. במקביל, רשות התחרות תיקנה את חוק התחרות הכלכלית (מס' 23) ופרסמה גילוי דעת 2/23 כדי למנוע סיכול או צמצום תחרות על ידי יבואנים ישירים, ולמנוע הסכמים בלעדיים בין ספקים ומפיצים זרים החוסמים יבוא מקביל.
מבקר המדינה קבע כי על שר הכלכלה לבחון את יישום הרפורמות, ליישב סתירות בין החוק הישראלי לדרישות האיחוד האירופי, ולוודא שהפיקוח והאכיפה יושלמו במלואם. עליו גם לבחון את השפעת הרפורמות על השוק ולבצע התאמות להסרת חסמים. בנוסף הומלץ לשקול הרחבת הרפורמה ליבוא ממדינות נוספות, ובהן ארה"ב.
כן נקבע כי על שר הבריאות לוודא הקמת כלל המערכים הנדרשים לקיום הרפורמה, ובפרט מערך אכיפה, ולבצע התאמות נדרשות להסרת חסמים שנותרו.
