מעשה בשבעה פקחים: ש׳ בת ה-29 מתל אביב עלתה שלשום (שבת) לאוטובוס של מטרופולין, קו 247 מתל אביב לכפר סבא - ונדהמה לגלות שבנסיעה אחת היא ״זוכה״ לפגוש לא פחות משבעה פקחים שונים.
בסביבות השעה 18:30 עלתה על האוטובוס בתחנת דיזינגוף סנטר/טשרניחובסקי, הפקח הראשון עלה לדבריה ב-19:30, ובסביבות שעה 20:00 היא דיווחה כי הספיק לעלות הפקח השישי לנסיעה.
בסופו של דבר, היו על האוטובוס שלושה פקחים שונים בו-זמנית, ובסך הכל - שבעה פקחים תוך כשעה וחצי.
״כחצי שעה לפני מוצאי שבת עליתי על האוטובוס - ועם צאת השבת עלה הפקח הראשון״, היא מספרת כעת בשיחה עם ״ישראל היום״.
״אחרי שתי תחנות עלה פקח נוסף, הוא ירד ואז עלה עוד פקח. ניסיתי להבין מהפקח הנוכחי, אם הוא יודע שהוא השלישי שעלה לאוטובוס - והוא אמר לי שהם צריכים להגיע למכסה של תיקופים, וביום שבת המכסה היא כמו יום חול״, היא מסבירה.
אלא שכאשר הפקח השלישי ירד מהאוטובוס, היא מספרת שנדהמה לגלות שעלו שני פקחים נוספים מאותה התחנה. ״אחד אחרי השני הייתי צריכה לתקף, ואז בתחנה לפני שירדתי, עלה הפקח האחרון״, היא מתארת.
כמות האנשים באוטובוס הצדיקה כמות כזאת של פקחים?
״לא הייתה תחלופה מאוד גבוהה של אנשים באוטובוס״, היא אומרת, ״האוטובוס היה די מלא - ואנשים הופתעו מהסיטואציה, אבל שיתפו פעולה״.
בעקבות המקרה, גורם בענף משתף בשיחה עם ״ישראל היום״ כי הבעיה אינה בהכרח נובעת מהתנהלות הפקחים, כמו שמדובר בעניין מערכתי: "הבעיה היא כלל לא אצל התחבורה הציבורית, אלא בהגדרת דרישות המדינה״, הוא טוען.
״לא נכון ואסור 'להרוג את השליח'. כמו כל חברה עיסקית המטרה שלהן להרוויח כמה שיותר, קרי צמצום עלויות. לבצע פיקוח אפקטיבי והומוגני עולה הרבה יותר כסף, כי מטבע הדברים דורש הרבה יותר שעות עבודה״, הוא מסביר.
תגובת משרד התחבורה: ״בהתאם לנוהל פיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס, נקבע כי צוות הבקרים באוטובוס יורכב כמספר דלתות האוטובוס בנוסף לראש צוות ובקר מתלמד ככל ויש״.
עוד על פי משרד התחבורה, ישנם מקרים שבהם התקבל אישור מטעם המפקח על התעבורה, לבצע בקרה על קווים מסוימים - בהם נצפו עומסים או שיעורי תיקוף נמוכים. ״במקרים אלה, מאושרת תוספת של שני בקרים נוספים״, נמסר לבסוף.
תגובת מטרופולין: ״מטבע הדברים במוצ''ש קיים מספר דל של קווים פעילים ועל כן יחס המפקחים גבוה יותר. יובהר כי אין מגבלה על כמות הפעמים בהן עולים מפקחים לקו, ובלבד שבכל פעם עלו עד שניים. לגבי אותה פעם בהם היו שלושה בו זמנית, הנושא ייבדק והנהלים יחודדו״.
איך יוצא ששבעה פקחים עולים על אוטובוס אחד?
עוד בחודש מאי 2024 התייחס בכנסת ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, לצורת ההתנהלות בקרב פקחי התחבורה הציבורית - בטענה לחוסר סדר רב בנושא, בין היתר בשל הפעלת הפקחים באופן יזום על ידי חברות התחבורה הציבורית.
״שירות פיקוח חיצוני של המדינה יהיה הרבה יותר יעיל מאשר הפעלת פקחים ע"י חברות התחבורה הציבורית״, הוא טען בנושא, ״הגענו למסקנה שהפיקוח צריך לצאת מהידיים של חברות התחבורה הציבורית למכרז חיצוני. כיום חברות התחבורה הציבוריות מקבלות הכנסה לכיסם על כל דוח שהפקחים שלה מחלקים – זאת טעות במודל ההפעלה״, הסביר, ״מבנה העסקה של פקחים בתחבורה הציבורית הוא לא נכון״.
במקביל, גל הרשקוביץ, יועץ ביקורת וגבייה בחברת אגד, אמר כי אכן ניתן תגמול בחברתם לפקח על מספר הקנסות שהוא מגיש: "לפי הנהלים של אגד, כ-60 קנסות בחודש מביאים פקח לקבל בונוס חודשי״, סיפר.
״חלוקת הדוחות נעשית עם מנגנון של איזונים ובלמים. יש מספר תנאי סף לכל פקח בתחבורה הציבורית והוא צריך לעמוד בקריטריונים. בחברת 'דן' הפקחים זוכים לתגמול על כל דוח שהם מחלקים״, הודה בריש גלי.
גם עידו אידלס, מנהל המבקרים הארצי של סופרבוס, הודה כי פקחים אכן מתוגמלים על פי כמות הדוחות שהם מגישים: "פקחים מתוגמלים לפי סל קטגוריות. בין היתר גם לפי כמות הדו"חות, לא ייתכן שפקח יעשה את עבודתו ויהיה מצב שהוא מחלק אפס דוחות".
