תופעה מרתיחה בעלייה לאוטובוסים: "זה כמו איבר בגוף - הציבור חייב להבין את זה"

חברו הטוב של האדם - גם בדרכים: פארן רז בת ה-26 מתל אביב אימצה רק לפני שבוע וחצי כלב נחייה בשם ארתור - לטובת הכשרתו - וכבר נתקלה בבעיות בתחבורה הציבורית.

״בשבוע שעבר חיכיתי בתחנה בתל אביב והגיע האוטובוס, אבל הנהג לא הסכים להעלות אותנו אם אין לכלב מחסום״, היא מספרת כעת בשיחה עם ״ישראל היום״.
״ניסיתי להסביר לו שזה כלב נחייה, הראיתי לו את הווסט שהכלב לובש - שכתוב עליו באופן מובהק שמדובר בגור נחייה. אבל הוא צעק מבעד לדלת וסירב לפתוח לנו אותה, עוד לפני שהספקתי להוציא לו את התעודה שלי - הוא כבר נסע״.

מצווה שהפכה למכשול

ארתור צפוי להתלוות אל פארן במשך כשנה לטובת הפיכתו לכלב נחייה. בתום שנה של הכשרה, הוא עתיד לשרת אדם עיוור או פוסט טראומתי וללוות אותו לכל מקום, בכל זמן.

לכן, כאשר קיבלה לידיה את האחריות על הכלב, הוסבר לפארן כי ההנחיות הן חד-משמעיות, ועליה לתרגל אותן: ״מותר להיכנס לכל תחבורה ציבורית עם הכלב, ללא מחסום״, היא מתארת. ״זה החוק בישראל: בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, רשאים אנשים הנעזרים בכלבי נחייה ומשפחות אומנה לגורים, להיכנס עם כלביהם לכל מקום ציבורי ולהשתמש בתחבורה ציבורית, כולל אוטובוסים ומוניות, ללא צורך במחסום פה״, היא חוזרת ומבהירה - אלא שכאמור, לא כך אירע.

״זה היה בקו אוטובוס של חברת תחבורה ציבורית, בתחנת דבורה הנביאה/משמר הירדן בשעה 18:10. בערב. זה היה אירוע מאוד לא נעים״, היא אומרת, אך מתברר שהיא בהחלט לא היחידה שחוותה את התופעה.

״לצערי זה דבר שקורה המון. בחורה כתבה לי אתמול על אמא שלה, שנעזרת בכלב נחייה, ולדבריה הרבה פעמים לא העלו אותם לאוטובוסים או למוניות - ופעם אחת עובד בסופר ממש הלך אחריה כדי להוציא אותה מהחנות״, פארן מספרת, ומבהירה שזאת הסיבה שהובילה אותה לפרסום פוסט בנושא.

״אני בעיקר דואגת לאדם העיוור או הפוסט טראומתי שיחווה אירוע כזה״, היא מודה. ״המודעות לנושא ממש לא גבוהה בארץ, ולכן בהרבה מקומות זה היחס שהעיוורים מקבלים״.

מה היית רוצה שהציבור יידע לגבי כלבי נחייה?

״הייתי רוצה שהציבור יכיר בכלבי נחייה, שתהיה יותר מודעות, הכלה ואכיפת החוק במקומות ציבוריים״, פארן מדגישה, ומוסיפה לבסוף: ״לאנשים שנעזרים בכלב נחייה אין אופציה לא להיכנס איתו למקומות. זה לא עוד כלב בשבילם, זה כמו איבר נוסף בגוף - והציבור חייב להבין את זה״.

האוטובוסים מסרבים לעצור

ב׳ בן ה-49 מבת חפר, נשוי ואב לשלושה ילדים, מספר כי הוא סובל מזה שנים מלקות ראייה, ונעזר בכלב נחייה שמלווה אותו. לדבריו, מניסיונו לאורך השנים, פעמים רבות נהגי תחבורה ציבורית כלל לא עוצרים לו ולכלבתו - ומאחר שהוא אינו רואה וקשה לו לתפעל את הסיטואציה - הוא חש בנושא תסכול רב.

לדבריו, לעתים הוא עשוי להמתין במשך שעות ארוכות לתחבורה הציבורית - כשפעם אחר פעם אוטובוסים חולפים על פניו או מסרבים להעלות אותו יחד עם כלבת הנחייה.

בהמשך לפוסט שפרסמה פארן בנושא, גולשים רבים שיתפו בחוויות דומות: ״קרה לי אותו סיפור בחיפה, הייתי במקרה על אוטובוס כשנהג לא רצה לעצור לעיוור עם כלב נחייה, כי הכלב היה בלי מחסום פה״, כתבה אותה הגולשת. ״אני הכרחתי אותו לעצור והסברתי לו שהוא מחויב - לדעתי הם לא מכירים את החוק״, היא סוברת.
גולשת אחרת הוסיפה: ״לצערי זה קורה לי כלקויית ראייה שמשתמשת בכלב נחייה על בסיס שבועי״.

לבסוף, הוסיפה גולשת שלישית: ״לא נעים בכלל. קרה לי עם הכלב הפרטי שלי, עם מחסום, שנהג לא הסכים להעלות אותנו - ונסע לנו בפנים״.