לתשומת לב הנהגים: זה פקק התנועה הארוך בהיסטוריה

בלי מים, בלי אוכל ובלי היכולת לעשות פרסה:לפי ספר השיאים של גינס, הפקק הארוך אי פעם קרה בשנת 1990 בגבול שבין מזרח ומערב גרמניה, וכלל לא פחות מ-18 מיליון רכבים.

לפי מרחק, הטוען לכתר הוא פקק שנמשך לאורך כ-300 קילומטרים בפברואר האחרון בהודו. הוא חסם את התנועה בכמה מחוזות למשך כ-48 שעות.

אבל שום דבר לא משתנה לפקק של כביש 110 בסין. פקק התנועה סמוך לבייג'ין נמשך 12 ימים, עד שנוצרה סביבו כלכלה מקומית.

רובנו לא יכולים לדמיין את עצמנו עומדים בפקק של כמה שעות. תדמיינו לעצמכם איך זה להיתקע בפקק במשך ימים! הסיפור התחיל ב-14 באוגוסט 2010, כשהתנועה בכביש 110 נחסמה באופן חלקי בשל עבודות תחזוקה.

מאות משאיות הובילו פחם וחומרי בנייה ממונגוליה לבייג'ין והכביש קרס תחת העומס. תוך שעות, נוצר צוואר בקבוק. על פי הדיווחים, מספר כלי הרכב שהיו על הכביש בזמן הפקק חרג ב-60 אחוזים מהקיבולת שתוכננה לו. בנוסף, העבודות שבוצעו בכביש צמצמו את הקיבולת המקורית בחצי.

עד שהרשויות הבינו את גודל האירוע וחסמו את כניסת התנועה מהכבישים הסמוכים, כבר נתקעו בדרך הראשית מאות אלפים לאורך כ-100 קילומטרים.

תוך זמן קצר המקום הפך לתוהו ובוהו של צפירות, צעקות וניסיונות נואשים להידחף קדימה. למרות הבלגן והניסיונות של הרשויות להקל במעט על המצב, התנועה התקדמה בקצב של קילומטר אחד ביום. ככל שעבר הזמן התברר שאין לאן לסטות.

המקומיים, שזיהו הזדמנות עסקית, הקימו לאורך שולי הכביש דוכנים בהם מכרו מים, אוכל וסיגריות. המחירים חרגו מכל דמיון בגלל המצב ובקבוק מים יחיד, שמחירו לרוב עומד על יואן אחד, נמכר ב-15 יואן.

הרשויות הסיניות ניסו להקל על המצב והשתדלו לאפשר ליותר משאיות להיכנס לבירה. זה לא כל כך עזר. רק לאחר 12 ימים הפקק הכבד בתולדות המדינה הענקית השתחרר,. והפך למפורסם.

הפקק בכביש 110 לא הוכר כפקק הארוך בעולם, אבל רבים מסכימים שלפחות מבחינת הזמן שנמשך, אין לו מתחרים.