יוצאים מגוש דן: פרוייקט הקו הכחול בשפלה יוצא לדרך | כל הפרטים

מקדמים את השפלה: בחודש שעבר הודיעו משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון על תחילת העבודות להקמת הקו הכחול בעיר רחובות, לצד קידום זמינותו בנס ציונה. זאת, כחלק מהפרויקט הלאומי להקמת מערכת הסעת ההמונים BRT (Bus Rapid Transit).

מדובר בצעד משמעותי שנועד לחזק את החיבור בין אזור השפלה למטרופולין תל אביב. הקו הכחול, שיתפרש לאורך של כ-30 קילומטרים, צפוי לחבר בין רחובות, נס ציונה, ראשון לציון ותל אביב - ונועד לשרת כ-110 אלף נוסעים ביום עם השלמתו. מדובר בסך כולל של כ-30 מיליון נוסעים בשנה.

על פי נתיבי איילון, המערכת החדשה תוקם בהשקעה של כ2.9 מיליארד שקלים, ותעניק עדיפות תחבורתית בנתיבים ובמערכת הרמזורים – מה שאמור לקצר משמעותית את זמני ההמתנה והנסיעה באזור, ולהביא להגדלת תדירות הקווים והרחבת קיבולת הנוסעים בתחבורה הציבורית.
אלא שמעבר לכך, המהלך האמור אף צפוי לשפר את הנגישות של תושבי השפלה לאזורי תעסוקה, מסחר, מוסדות השכלה גבוהה ודיור - ולהוות זרז לפיתוח עירוני וכלכלי בערים באזור.

במקביל, במהלך ההסלמה הביטחונית מול איראן, השוק העירוני במרכז העיר רחובות ספג פגיעת טיל ישירה - אירוע שהותיר חותם פיזי בעיר. כעת, במקביל לעבודות התשתית לקו הכחול, מתברר כי עיריית רחובות בוחנת את האפשרות להקדים את תוכניות השיקום של המתחם, מה שעשוי להפוך את האזור למוקד משולב של תחבורה, מסחר וקהילה.

מי שפחות מתלהבים מהשינויים שבדרך, הם לא מעט מבעלי העסקים המקומיים, שמביעים דאגה מהשפעת העבודות על השגרה העסקית. עיקר החששות נוגע לפגיעה זמנית בתנועה, בהנגשת החנויות ובכמות הלקוחות בתקופת העבודות - במיוחד באזורים רגישים כמו מרכז העיר ושוק רחובות, שסבלו גם כך מנזקי המלחמה.

על רקע חששות אלה, מחקר חדש שנערך על ידי חברת "פתרונות" עבור נתיבי איילון, מציג תמונה קצת יותר מעודדת: מהממצאים עולה כי לאחר השלמת העבודות, צפויה עלייה של בין 40% ל־80% בכוח הקנייה החודשי מצד מועסקים, תושבים ומבלים מהערים הסמוכות, שיבקרו במוקדי המסחר לאורך תוואי הקו.

התחזית העסקית בעקבות המהלך

נתונים אשר עולים מהמחקר החדש, מצביעים על כך שבמרכז רחובות, למשל, צפויה קפיצה חדה במספר המבקרים היומיים ברחוב הרצל (מ-15 אלף ל-30 אלף). בראשון לציון צפויים להגיע כ-40 אלף מבקרים מידי יום לאזור רחובות רוטשילד והרצל, וגם בנס ציונה צפויה עלייה משמעותית, עם כ-20 עד 25 אלף מבקרים מידי יום (בעיקר באזור המדרחוב המתוכנן ברחוב ויצמן).

"אנחנו יודעים שכ-50% מתושבי הערים שבהן עובר הקו - ובעיקר בנס ציונה וברחובות - צפויים להימצא במרחק של עד 10 דקות הליכה מהתחנה הקרובה לביתם, מה שצפוי להגביר את השימוש בתחבורה הציבורית ולהשפיע ישירות על תנועת המבקרים במרכזים העירוניים", מסביר עמית וינר, ראש אגף פרויקטים בחטיבת הרשת המטרופולינית של נתיבי איילון.

מבחינת פדיון עסקי, הנתונים מצביעים על עלייה צפויה של לפחות 20% בפדיון החודשי למ"ר שטח מסחרי, לצד תחזית לאכלוס של מחצית מהשטחים הריקים כיום לאורך המסלול. "המשמעות היא צמצום נרחב בתפוסות הריקות במקטעים ובמע"רים, והתחדשות כלכלית של ממש במרכזי הערים ברחבי השפלה", וינר סובר.

נאחזים במקרים מן העבר

בחיפה, העיר שבה פועלת המטרונית (ה-BRT הוותיקה בישראל) אכן נרשמו בעבר שיפורים במרכזי התעסוקה והמסחר, לאורך הצירים המרכזיים: תפוסת החניונים במוקדי תעסוקה עלתה ב-25%, תפוסת שטחי המסחר ב-20% והשכירות החודשית למשרדים ולמסחר בעיר התחתית זינקה בכ-50%. במקביל, נרשמה עלייה של למעלה מ-80% בפדיונות של עסקים הפועלים לאורך הקו.

בקריות, כך עולה מהמחקר, השפעת המערכת הייתה אפילו משמעותית יותר. המטרונית חיברה לראשונה בין מוקדי תעסוקה, מסחר ועניין בכל ערי הקריות - מביאליק, דרך מוצקין ועד עכו - וסיפקה גישה משופרת לאוכלוסיות מוחלשות, צעירים ועובדים שעד אז התקשו להגיע למוקדי תעסוקה מרוחקים. לאורך תוואי הקו נרשמה עלייה בערכי הדירות, לצד אכלוס של מתחמי מסחר חדשים ותוספת שטחים מסחריים רחבה.

באופן דומה, גם בירושלים נרשמו שינויים בעקבות מיזם הרכבת הקלה: עם הפעלת הקו האדום חלה ירידה של כ-12% בכמות הרכבים למשק בית - נתון שעשוי להעיד על שינוי בהרגלי התחבורה של תושבי העיר. בנוסף, עלה שיעור ההשתתפות בתעסוקה בקרב נשים חרדיות בכ-7%. לאורך תוואי הרכבת עלו תפוסות ומחירי השכירות, בעוד שבאזורים שאינם סמוכים לקו נרשמה מגמה הפוכה.

אז מה הבעיה?

מעבר לנזקי הרעש, ההשפעה הסביבתית והפקקים באזור - מתברר כי תושבים במרכז לא תמיד מוכנים לספוג "הרעה" זמנית בתנאים, במיוחד כשמדובר בבית מושכר או בשיפוצים שמתעכבים.
בחודש מרץ האחרון, בעקבות עבודות הרכבת הקלה ועבודות של מי גבעתיים בעיר, תושבי גבעתיים התלוננו רבות על רעשים שנמשכים לאורך שבועות - פוגעים באיכות חייהם, ומעירים אותם משנתם. ״מה שקורה זה ששבועות כבר עובדים ברחוב הל"ה, ביום ובלילה״, אמרה נ׳, תושבת האזור.

״בהתחלה זה היה עד שעה 12, אחת ואפילו שתיים בלילה - ובשבוע האחרון זה כבר כל הלילה״, היא סיפרה בשיחה עם "ישראל היום", ״אפילו הפועלים אמרו לי להתלונן״. במקביל, בחודש מאי בוצעו לא מעט חסימות בכבישים השונים בעקבות עבודות בנתיבי איילון, ובהן חסימות ליליות שנמשכו לעיתים עד השעות הקטנות של הלילה. זאת, בין היתר בשל עבודות להתקנת גשר שילוט במסגרת פרויקט "נתיבים מהירים".

אותן עבודות מתואמות עם המשטרה ומתבצעות בשעות הלילה במטרה להקל על הנהגים ולמזער את אי הנוחות - אלא שלא תמיד כך עולה מהשטח. ״אמרו לי שיש אישור מיוחד כי מדובר בציר תנועה מרכזי״, נ׳ מגבעתיים סיפרה, ״אז לכאורה מתחשבים בחופש התנועה של האזרחים, אבל לא בחופש לשקט ולשלווה נפשית. אני אישית כבר יצאתי מאיזון נפשי ופיזי״, תיארה בחודש מרץ אחרי שבועות של עבודות, ״גם אם באמת אי-אפשר לחסום ציר תנועה - אז שיגבילו לשעות שפויות, עד 11 בלילה על פי חוק, שנוכל לישון בשקט״.