בכנס לשכת עורכי הדין שנערך היום (רביעי) באילת, הזהיר ניצב (בדימוס) יורם הלוי, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולשעבר מפקד הימ"מ, כי שנת 2024 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בכבישי ישראל זה שני עשורים.
"439 בני אדם נהרגו השנה בתאונות דרכים, ואנו צפויים לחצות את רף ה-500 הרוגים עד סוף השנה – זו קטסטרופה," אמר הלוי בדברים חריפים. הוא הוסיף כי מאז מות בנו, ליטב-לב, בפעולה של הימ"מ, הפך הצלת חיים בכבישים למשימת חייו.
הלוי מתח ביקורת חריפה על המצב הקיים: "הרשות הלאומית פועלת, אך אין לה סמכויות או תקציב מספיק. חמישה גופים שונים פוסלים רישיונות נהיגה בישראל, ללא סנכרון נתונים, ואנו משלמים כסף כדי לקבל מידע על נהגים פסולים. מה שחסר הוא גוף לאומי מתכלל, עם תקציב וסמכויות, שיוכל לשנות את המצב".
בפאנל מיוחד שהתקיים לאחר דבריו דנו מומחים בשאלה מדוע מערכת המשפט ורשויות האכיפה מתקשות להתמודד עם תופעת ההפקרות בכבישים. השופטת מיכל דוידי, סגנית נשיאה בבית המשפט לתעבורה בחיפה, תיארה את העומס הכבד: "כל שופט שומע בין 40 ל-120 תיקים ביום. העומס מוביל להסדרי טיעון, לא מתוך בחירה אלא מחוסר ברירה".
עו"ד אילון אורון, ממשרד עורכי דין אילון אורון, טען כי "המלחמה בתאונות הפכה למלחמה בנהגים. ענישה לא מונעת את התאונה הבאה, אלא מרסקת חיים. יש להחיות את דוח דורנר ולהעדיף עבודות שירות על פני מאסרים". עו"ד איתן סטולר, ממשרד סטולר ושות', הוסיף: "הבעיה המרכזית היא היעדר נראות משטרתית. נהגים עושים כרצונם כי אין אכיפה. צריך רשות ממשלתית עם סמכויות, לא גוף מייעץ". עו"ד אנס אבו חוסיין, ממשרדו, הצביע על חוסר אחידות בענישה: "שני אנשים מבצעים עבירה דומה, אך מקבלים עונשים שונים. לעיתים רשלנות קלה נענשת כמו נהיגה בשכרות, וזה יוצר חוסר צדק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו