"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

רגב למען השיסוע: הוזלת התחב"צ לאוכלוסייה אחת - שמן למדורת הקיטוב

שרת התחבורה עושה הפרדה ברורה בין אלו שנוסעים באוטובוס וישלמו בזול, אלו שנוסעים ברכבת ישראל וישלמו הכי הרבה ואלו שיסעו ונוסעים ברכבת הקלה וישלמו בין לבין • בצלאל סמוטריץ', שרק הקדוש ברוך הוא יודע איך הוא הפך למבוגר האחראי, הצביע על העניין התקציבי והציע לרגב לוותר על פרויקט "הצדק התחבורתי"

,עודכן
0השמעה
מירי רגב, צילום: אורן בן חקון

מחר אחר הצהריים, רגע לפני שתיכנס השבת, יחגגו בביתו של השר דודי אמסלם עוד שבוע של שיסוע ופילוג בישראל. זמר הבית רובי יפליא זמירות, האלכוהול (הלא מזויף) יישפך כמו מים ואולי גם שרת התחבורה תגיע לחגיגה, בדיוק כמו בשבוע שעבר. אחרי הכל, גם היא תרמה את חלקה לשנאה ההדדית השבוע בחברה הישראלית. אם אפשר להפוך גם את התחבורה הציבורית לנושא שאפשר לריב עליו, אז למה לא? גם מירי רגב רוצה לתקוע אצבע בעין לצפונבונים אחרי המכת"זית שהם קיבלו לפרצוף.

סיור במתחם הרכבת הקלה בתל אביב // צילום: משה בן שמחון

ההחלטה של רגב, לפיה ילדי תל אביב והמרכז יממנו את ילדי בני ברק, אלעד, מודיעין עלית ושאר הערים שאורי מקלב, סגן השר שאחראי לפיתוח ותחבורה חרדית, דואג להן, אולי הייתה נשמעת סוציאליסטית לרגע. בכל זאת, אפילו תמר גוז'נסקי עוד הייתה חותמת על כך שהעניים יוכלו לנסוע בתחבורה ציבורית על חשבון העשירים.

אבל בפועל מדובר הרי באחיזת עיניים. רגב עושה כאן הפרדה ברורה בין אלו שנוסעים באוטובוס וישלמו בזול, אלו שנוסעים ברכבת ישראל וישלמו הכי הרבה ואלו שיסעו ונוסעים ברכבת הקלה וישלמו בין לבין. בשורה התחתונה, שרת התחבורה מוכיחה שוב שגם היא לא הגיעה לתפקיד הזה כדי לעודד תחבורה ציבורית, אלא כדי שנמשיך להשתמש במכוניות פרטיות. הוגו צ'אבס דה לה שמאטה.

הקו האדום תחנת אלנבי,צילום: משה שי

400 אלף ישראלים אמורים לנסוע ב-2024 ברכבות הקלות מדי יום בירושלים ובתל אביב. אם יקנו "חופשי חודשי" יזכו להנחה, אם ירצו להשתמש בנסיעה חד-פעמית או אם הם סתם אנשים שהגיעו מבחוץ, הם ישלמו 8 שקלים לנסיעה במקום 5.5 שקלים - המחיר כיום לכרטיס נסיעה. בצלאל סמוטריץ', שרק הקדוש ברוך הוא יודע איך הוא הפך למבוגר האחראי, הצביע על העניין התקציבי והציע לרגב לוותר על פרויקט "הצדק התחבורתי".

אך רגב הבטיחה שהיא תמצא מימון. ומה הוא אותו מימון? "הפרה החולבת" של החברה הישראלית - מעמד הביניים הנשחק עד דק גם כך. באופן תקדימי ולמרות האווירה הציבורית הקודרת והתחושה שהמדינה נקרעת לשניים, רגב ומקלב החליטו באופן חד-צדדי להוזיל את המחירים לאוכלוסייה אחת ספציפית: החרדים.

אבל לא כל האשמה היא כמובן על רגב. השרה הקודמת בתפקיד, מרב מיכאלי, כשלה אף היא בניסיון למצוא נוסחה שלא תפגע בפריפריה ומאידך לא תייקר את הנסיעה בתחבורה הציבורית. אבל בעוד מיכאלי נעלמה מהמפה הפוליטית הישראלית והעלימה יחד איתה מפלגה שלמה, מירי רגב עוד רואה את עצמה יום אחד בתפקיד בכיר אף יותר בליכוד מזה שהיא נמצאת בו כיום. ופגיעה בסקטור אחד לטובת השני, היא מסוג החומרים שמלווים את הקריירה הפוליטית שלך בכל אשר תלך.

סגן השר אורי מקלב,צילום: דודי ועקנין
מרב מיכאלי,צילום: אורן בן חקון

אם עליית המחירים הייתה מבטיחה שירות טוב יותר ומוצר טוב יותר, עוד אפשר היה לבלוע את הצפרדע החדשה. אבל כל גורמי המקצוע (לא החברים ממרכז הליכוד שהיא מינתה לתפקידים במשרדה) מצביעים על כך שבישראל חסרים נהגים לתחבורה הציבורית והשירות שניתן אינו מספק דיו את האזרח.

התקציב יכול היה להיות מופנה לשיפור השירות שאולי היה מושך קהלים חדשים לתחבורה הציבורית בישראל, אבל אם הייתה רגב פועלת לטובת הכלל, איך אפשר היה לעמוד על הבמות ולדבר על "הם" ו"אנחנו" ולהוסיף עוד שמן למדורת הקיטוב וההקצנה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עדי רובינשטיין

כותב במוסף "ישראל השבוע". החל את דרכו בתחום העיתונות בשנת 2000 בעיתונות הנוער. סיקר תחומים מגוונים, ובהם פוליטיקה, אוכל, תרבות וספורט. סיקר את אסון היסעור ברומניה ב-2010: "עם השפה הרומנית השגורה בפי הצלחתי להגיע לבכיר בצבא המקומי, שסיפק לי ציטוטים כואבים שנהפכו לכותרת השער של העיתון למחרת".

כדאילהכיר