מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) דו"ח על מצב השירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים. על פי בדיקת המבקר, 88 אחוז מכמיליון תושבי ירושלים השתמשו בשירותי הרכבת הקלה במהלך שנת 2021.
מבחינה מספרית כמות הנוסעים ברכבת בשנת 2021 עמדה על 37.33 מיליון בני אדם, כשבממוצע כל יום נסעו בה 156 אלף בני אדם.
על פי המבקר, יש לחזק את תחושת הביטחון של הנוסעים ברכבת הקלה. בסקר שערך המבקר בנושא התברר כי רק כמחצית מהנוסעים ציינו שהם חשים תחושת ביטחון רבה במהלך הנסיעה ברכבת הקלה, 30% ציינו כי תחושת הביטחון שלהם בינונית ו-21% ציינו כי הם חשים תחושת ביטחון מועטה.
בעיה נוספת שעלייה הצביע הציבור היא בעיית הצפיפות כ-44% מהנוסעים ציינו כי רמת הצפיפות של הנוסעים בנסיעה היא רבה, ורק כ-27% מהם ציינו שהם די מרוצים מרמת הצפיפות של הנוסעים. בתחום זה ערך המבקר שני סקרים בהם כ-43% וכ-45% מהנשאלים ענו שהם מרוצים במידה "נמוכה" או "נמוכה מאוד" מרמת הצפיפות של הנוסעים ברכבת הקלה.
בהקשר לכך מבחינת רמת הצפיפות ברכבת נמצאה חריגה של 107 נוסעים מעבר לכמות הנוסעים המותרת ברכבת בשעת העומס. מספר הנוסעים המרבי המותר הוא 356 נוסעים, לפי 2.75 נוסעים עומדים למ"ר כשכל כיסאות הישיבה תפוסים.
פרויקט הרכבת בגוש דן נדחה ב-5 שנים
לאחר שפתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן נדחתה לרבעון הראשון של 2023, מבקר המדינה מתריע כי גם פתיחת הקווים הנוספים (הירוק והסגול) עלולה להידחות בשנה. מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה כבר שש פעמים, כאשר מועד ההשקה הרשמי האחרון בו נקבה חברת נת"ע האחראית על הפרויקט, תוכנן ל30 בנובמבר השנה.
"בשל החולשה של מערכות התח"ץ בישראל ובמטרופולין תל אביב בצד הגידול במספר כלי הרכב ביחס לאורך הכבישים ולשטחם, צפיפות תנועת כלי הרכב לק"מ כביש בישראל היא הגבוהה ביותר במדינות ה-OECD", כותב המבקר אנגלמן בדוחו כדי להמחיש את חשיבותו של קידום פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. בשנת 2021 הגיעו רק שלוש ערים במדינות ה-OECD לדירוג גודש גבוה יותר מתל אביב (בוגוטה בקולומביה; איסטנבול בטורקיה; לודז' בפולין) לעומת חמש ערים בשנת 2020.
דו"ח מבקר המדינה מצביע גם על חוסר שוויון בין עסקים בתחומים מוניציפליים שונים. כך עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום בתחום רמת גן ובני ברק אינם נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר, ואינם יכולים לקבל סיוע שלו זכאים עסקים בתל אביב, וזאת אף שחלק מתקציב הקרן הוא תקציב מדינה המוקצה על ידי משרד האוצר.
עלות הפרויקט קפצה ב70%
עוד מצא המבקר כי בפרויקט הקו האדום בוצעו 12 עדכונים לכל הפחות באומדן הפרויקט, ולפחות בשמונה מהם עודכנה עלות הפרויקט הכוללת; בעדכון האחרון היה אומדן העלות כ-18.71 מיליארד שקל, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד שקל מאומדן העלות המקורי.
אומדן עלות ההקמה של שלושה קווי הרכבת הקלה בגוש דן (האדום, הירוק והסגול) מגיע ל-48.1 מיליארד שקל. מבקר המדינה בדק את התקדמות פרויקט ההקמה של קווי הרכבת הקלה (האדום, הירוק והסגול) ומצא כי יותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבינה. זאת, אף שהממשלה הורתה בהחלטותיה מהשנים 2010 ו-2016 לפעול לחתימה על הסכם ואף שמבקר המדינה המליץ בנושא זה בדוחות הביקורת שפורסמו בשנים 2013 ו-2018.
באשר לקו הירוק והסגול מתריע מבקר המדינה כי הממשלה לא קבעה בהחלטתה יעד למועד הפעלת הקווים הסגול והירוק, פתיחת הקו הסגול נדחתה מ-2025 ל-2026, ופתיחת הקו הירוק נדחתה מ-2025 ל-2027, ועשויה לחול דחייה של שנה נוספת לפחות לנוכח דחייה של ההכרזה על זוכה בפרויקט ה-PPP ביותר משנה, שנבעה בעיקר מדחיית פינוי כפר שלם בשנה וחצי בקירוב - מאוגוסט 2020 לינואר 2022.
ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד שקל, בוצעו בו 12 עדכונים לכל הפחות - ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות הפרויקט הכוללת. בעדכון האחרון באוקטובר 2021 היה אומדן העלות כ-18.71 מיליארד שקל, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד שקל מאומדן העלות המקורי (כ-75%). לחריגה באומדן עלות בקווי הרק"ל שבהקמה, האדום, הירוק והסגול סיבות רבות ובהן: תקצוב בלתי צפוי מראש בחסר ואי-הכללת עלויות באומדן העלות בעיקר בשלבים המוקדמים של הפרויקט ועוד.
המבקר מצא כי אומדן העלות של פרויקט הקו הסגול של הרק"ל גבוה ביחס למספרי ההשוואה במדינות אחרות. כך אומדן עלות הקו הסגול הוא כ-11.2 מיליארד שקל (כ-0.41 מיליארד שקל לק"מ) היה גבוה בכ-26.5% ובכ-133.5% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. כלומר אומדן הקו הסגול העילי גבוה משמעותית ממספרי ההשוואה במחקר הבנק העולמי.
בדומה לאותו חישוב, אומדן עלות הקו הירוק גבוה בכ-99.4% מערכי המקסימום והמינימום בהתאמה לפי פרויקטים דומים במדינות אחרות. נמצא כי אומדן עלות הקו האדום ,18.7 מיליארד שקל, הינו בטווח העלויות של פרויקטים דומים במדינות אחרות.
בביקורת עלה, כי זמן הקמת קו הרק"ל העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות: כ-3.7 חודשים לק"מ בקו הסגול בישראל (סה"כ כ-8 שנים) לעומת כ-2.5 חודשים לק"מ בממוצע במדינות אחרות (כ-48% יותר מהממוצע בקווים במדינות אחרות).
"אף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית ואף אין בה מִנהלת פרויקט רק"ל שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט. הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליטניות חשובה לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים, לביצוע תיאומים בין רשויות מקומיות וליצירת שיתופי פעולה לצורך קידום מיזמים הקשורים לתחבורה הציבורית", כותב המבקר.
הפקקים בתל-אביב
קשה להפריז בחשיבותה של רשת קווי הרכבת הקלה בגוש דן, בייחוד לנוכח העובדה שהקמת המטרו תיקח לפחות עשור בתסריט האופטימי. כדי להמחיש את החשיבות של עמידת פרויקט חשוב זה בלוחות הזמנים, המבקר מפרסם נתוני השוואה בינלאומיים.
מטרופולין תל אביב עמדה בשנת 2021 במקום ה-16 בדירוג של 404 ערים ב-58 מדינות במדד בין-לאומי אשר מודד את תוספת זמן הנסיעה בגודש תנועה ביחס לנסיעה ללא גודש. הערך עבור תל אביב היה 43% בשנת 2021, כלומר זמן הנסיעה בשעות הגודש בתל אביב ארוך ב-43% ביחס לזמן הנסיעה בלא גודש. בשנת 2021 הגיעו רק שלוש ערים במדינות ה-OECD לדירוג גודש גבוה יותר מתל אביב (בוגוטה בקולומביה; איסטנבול בטורקיה; לודז' בפולין) לעומת חמש ערים בשנת 2020. גם ירושלים מדורגת במקום גבוה בדירוג הגודש.
על פי נתוני הדירוג, אובדן הזמן עקב שהייה בכבישים בתל אביב מסתכם בכ-98 שעות בשנה . באיסטנבול, שהיא העיר שבה גודש התנועה גבוה ביותר על פי הדירוג, הנתון המקביל היה כ-142 שעות. בערי המטרופולין הדומות בגודלן למטרופולין תל אביב היה אובדן הזמן כלהלן: מדריד - כ-41 שעות, אמסטרדם - כ-41 שעות, ברלין - כ-69 שעות
מנת"ע נמסר בתגובה: "נת"ע מברכת על דו"ח מבקר המדינה ומאמצת את מסקנותיו החשובות של המבקר: קצב ההקמה, ועלויות הקו האדום עומדים בסטנדרט השוואתי בין לאומי. המבקר מציין כי הגידול בתקציב נגזר מתקצוב חסר של הפרויקט. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט של הדחיות אירעו עד שנת 2013 – עוד לפני תחילת העבודות.
"המבקר קיבל את המלצת נת"ע, ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות הגורמות לעיתים לעיכובים – חח"י, חברות תשתית, רשויות מקומיות ועוד. נת"ע קוראת ליישום המלצה זו באופן דחוף, המלצה לה השלכות אופרטיביות קריטיות על לוחות הזמנים בפרויקטים השונים. נת"ע הגבירה בשנים האחרונות את הליכי הפיקוח והבקרה במטרה לשפר את ניהול הפרויקטים. החברה מובילה בנחישות את פרויקט התשתיות הגדול והמורכב שהוקם בישראל, הקמת רשת הרכבת הקלה והמטרו, ובקרוב יוכלו הנוסעים להנות מנסיעה בטוחה ומהירה בקו הרכבת הקלה האדום – הדנקל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו