אם יש לעידית סילמן יכולת לעשות שריר, ויכולת להחזיק קואליציה שמפחדת מאשת ימין שתפיל אותה ולא רק להיות יו"ר שמחייכת ומארחת אימהות לישיבה מיוחדת של ועדת הבריאות – מדוע לא יצרה עד היום מאזן אימה ושימרה אותו?
סילמן השתמשה בכוח הפוליטי בדיוק באופן הפוך מהמטרה לשמה כוח פוליטי נועד. מפלגות השמאל בקואליציה נובחות ולא נושכות – מפחידות את הימין האיזוטרי שחבר בממשלה וגורמות לו לעיתים מזומנות לשכוח מאין בא: לא מעיזים לבנות בהתנחלויות ואפילו לא לסלול כבישים, מפחדים לטעת עצים בנגב, חוששים לקרוא לגדה המערבית בשמה המסורתי, מפחדים למנות שופטים שמרנים פן תיפול הממשלה. במגמת מדעי המדינה לפרחי פוליטיקה צעירים בחטיבת הביניים מלמדים טקטיקות כאלה.
הימין אמור היה לשלוט באירוע הנרקם – כי יותר משהשמאל מתעב את כביש חוצה שומרון הוא בז לליכודניקים. את מאזן האימה, לו רצתה יו"ר הקואליציה לממש, יכלה להנכיח בשלל צמתים:
לכופף ידיים כדי שמת"ע (מועצת התכנון העליונה) תתכנס ויצאו לדרך תכניות בנייה ביו"ש.
להפוך בחן שולחן כדי שבני גנץ לא ייתן הלוואות ענק לרשות הפלסטינית, כאלה שברור שלא יחזרו אלינו לעולם אלא ישמשו מענקים לרוצחי אזרחים ישראלים.
לפוצץ מינגלינג קואליציוני כדי שלא יעוכבו תוכניות פיתוח כבישים בפאתי הקו הירוק, שמקריסות את פקקי התנועה במרכז הארץ.
אבל להשתמש בחוק החמץ ובזהות היהודית כדי לפרוש מהקואליציה? זה קרדום לחפור בו. פיגועים בלב בני ברק זה לא חמץ? בשורה התחתונה, סילמן עלולה לגרום לכך שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה הרבה לפני הזמן.
סילמן כבר לא תיזכר כזאת שחוותה מי-טו בתחנת הדלק המסתורית, אלא כזאת שעקפה את איילת שקד באופרת הסבון "קחי אותי אופוזיציה". במועצת יש"ע כבר שבועיים מסתובבים עם מד סטורציה, בטוחים שאיילת שקד תפרוש כל רגע. יכול להיות שאת מקומה של סילמן ב61 יתפוס ח"כ ערבי, ואז איילת תפרוש וכדי להפיל את הממשלה תקבל מקום של כבוד במחנה הלאומי המתחדש. אבל האם גם שקד יכולה לקבל מנתניהו שיריון בליכוד כמו שכנראה הובטח מראש לסילמן? תשובה לשאלה הזאת אפשר לקבל בעונה הרביעית של אופרת הסבון הקואליציונית, שבהכרח הביאה אותנו לעונה החמישית.
ומילה אחת לבני זוג של פוליטיקאים: אל תתערבו בקריירות של בני הזוג שלכם. אל תתראיינו לרדיו ותגידו שהמפלגה שבן הזוג שלכם חבר בה היא מפלגה של שקרנים, גם אם אתם חושבים שזה נכון. אתם יכולים ללחוש להם את זה במיטה או לצעוק להם במטבח, אם הם חוזרים הביתה לצהריים. אבל הנורמה הזאת של להתערב בחיים הציבוריים כשבן הזוג הוא הפיגורה הפוליטית – ראוי היה לה לעבור מן העולם מזמן.
ואתם נציגי הציבור – אם אתם לא מסוגלים להחזיק קריירה ציבורית בעצמכם ללא הד, אולי זה באמת גדול עליכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו