זה לא הגיל, זה התרגיל: על הפרק - ביטול גיל חובת הפנסיה

השרה לשוויון חברתימירב כהןהודיעה על הקמת צוות בין-משרדי שיבחן את ביטול חובת המעסיק לפטר את עובדיו רק מפאת גילם, ובכך למנוע אפליה על רקע גיל, כך נודע ל"ישראל היום".

המהלך נועד, בעיקרו, להגדיל את שיעור השתתפות של מבוגרים בשוק העבודה, ולהשאיר בו מבוגרים בריאים וחיוניים - תוך תרומה הדדית לעובד, למעסיק ולמשק כולו. אחת הסיבות לצעד היא עלייה בתוחלת החיים, והרצון להשאיר אנשים עוד שנים רבות בעשייה.

בצוות הבין-משרדי יהיו נציגים ממשרדי השוויון החברתי, האוצר והכלכלה, ונציגי זרוע העבודה, הממונה על השכר ונציבות שירות המדינה. במסגרת עבודתו, יבחן הצוות את המשמעויות הכלכליות של גיל פרישת חובה - הן ברמת הפרט והן בהיבטי מקרו המשפיעים על כלל המשק - את המשמעויות הנלוות להסדר גיל פרישת חובה ואת החלופות להסדר, לרבות אופן היישום בחלוקה לסקטורים.

הרקע למהלך הוא ההתפתחות הדמוגרפית במדינות רבות, ובכללן בישראל, בדגש על הזדקנות האוכלוסייה. תוחלת החיים הממוצעת בישראל, כ-83 שנים, היא מהגבוהות במערב, ונמצאת בעלייה מתמדת.

מטרתה של השרה כהן היא להוביל, בשיתוף משרד האוצר, מהלכי היערכות למגמת הזדקנות האוכלוסייה, ולבחון צעדים לשינוי דפוסי העבודה בגילים המאוחרים. במסגרת זו, אושרה לאחרונה בכנסת העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות של נשים מבוגרות בשוק העבודה, לשפר את מצבן הכלכלי עם פרישתן לגמלאות, לתרום לצמיחת התוצר ולחזק את יציבות המוסד לביטוח לאומי.

במקביל, על הממשלה לבחון את ההצדקות ואת הצורך בהסדר הנורמטיבי בדבר גיל פרישת חובה. החוק הנוכחי מאפשר למעסיק לחייב את עובדיו לפרוש לגמלאות אך ורק בשל גילם, עם הגיעם לגיל 67, ובכך מגדיר למעשה "גיל פרישת חובה". עם זאת, גיל הפרישה נעוץ בהסדרים חברתיים שאפיינו את מדינות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19, כשתוחלת החיים הממוצעת עמדה על 65 שנים בלבד.

השרה כהן אמרה ל"ישראל היום" כי "המצב הקיים הוא ממש בגדר אפליה. מפטרים אנשים רק מפאת גילם, ללא קשר לתפקודם, ובחסות החוק. מאז הקמת המדינה תוחלת החיים עלתה בכ-18 שנים, ועומדת על 82 - כלומר, בני 67 עדיין צעירים, ובמובנים רבים בשיאם. צריך לשמר את המבוגרים בשוק התעסוקה, במקום להכריח אותם לשבת בבית באפס מעשה".