שרי הממשלה יצביעו הבוקר (ראשון) על חוק האזרחות במסגרת ישיבת הממשלה, וידונו על מתן חופש הצבעה לחברי האופוזיציה. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה נפתלי בנט ליוקר המחיה ולהסכם הגרעין.
"בימים הקרובים נציג לציבור שורה של צעדים שייעודם להקל את יוקר המחיה בארץ", אמר בנט, והוסיף: "אני מקווה שבקרוב כבר תהיה בשורה, בעיקר במחירי המזון. כבר נעשו כמה צעדי בלימה, מול רשתות השיווק והיבואנים, ואני רוצה לשבח את שר האוצר ואת שרת הכלכלה על כך".
עוד אמר: "עליית המחירים העולמית אמנם מכה בישראל באופן מתון יחסית למדינות אחרות, אבל אנחנו מרגישים אותה היטב, כי היא יושבת על מחירים גבוהים מאוד מלכתחילה. אני שמח לראות שהציבור מבין את החשיבות של צרכנות נבונה וביקורתית. אבל במקביל, אנחנו כממשלה כבר פותחים חסמים ומגבירים את התחרות. בסוף מה שמוריד מחירים ומשפר שירות זה תמיד אותו הדבר - תחרות, תחרות, תחרות. פה אני רוצה לפנות למשרדי הממשלה - צריך להקל על רגולציה ולפתוח את המשק לתחרות. אל תפחדו! תהיו נועזים".
רה"מ הוסיף: "אנחנו צריכים לראות את המצב כהזדמנות. הזדמנות לטפל בכשלים מבניים, ארוכי טווח, שהביאו לעשור של התייקרויות. יש לממשלה הזאת הזדמנות יוצאת דופן להקטין את ההשפעה של לוביסטים ובעלי עניין ולפעול לטובת הציבור, לטובת כלל אזרחי ישראל. כך נעשה".
כאמור, בהמשך התייחס להסכם הגרעין הנרקם בין מדינות אירופה וארה"ב עם איראן. "ראשית הצירים של האיומים על מדינת ישראל היא איראן. כממשלה אנחנו נושאים באחריות להתמודד עם הגרעין האיראני, וכמובן עוקבים מקרוב אחר המתרחש בשיחות וינה. עמדתנו ידועה וברורה: הסכם, בתנאים המסתמנים, יזיק להתמודדות עם תוכנית הגרעין. בשבועות האחרונים, דווקא בזמן המשא ומתן, איראן מגבירה את האגרסיביות שלה ומפעילה טרור שוב ושוב באזור". לדבריו, "בימים אלה אנחנו סוגרים פערים, ובונים את עוצמתה הצבאית של ישראל לשנים ואפילו עשורים קדימה. ישראל תשמור על חופש פעולה בכל מקרה, עם או בלי הסכם".
השר סער: "להוריד את מחירי הדלק"
לאחר דברי רה"מ בנט, הממשלה דנה ביוקר המחיה ועליית המחירים. שר המשפטים גדעון סער אמר: "מדיניות הממשלה הנכונה בקורונה אפשרה לנו לא להתמודד היום עם קריסה לצד עלייה ביוקר המחיה, אבל עדיין לציבור קשה מאוד". לדבריו, "כל אחד מאיתנו שומע את זה. זה מעניין את הציבור יותר מכל נושא אחר ואנחנו חייבים לעשות יותר כדי להוריד את יוקר המחיה. ביום רביעי שר האוצר צפוי להציג חבילת צעדים ואני אומר לו - יש לך גיבוי לנקוט צעדים נועזים".
בין הצעדים שלפי שר המשפטים יש לנקוט: הורדת מחירי הדלק באמצעות הורדת המיסוי על הדלק. "זה המיסוי הגבוה ביחס למקובל בעולם", אמר סער, והוסיף: "זה ישפיע על ההכנסה, וזה דרמטי. יש הכנסות ממיסים וזאת הכתף שהממשלה צריכה לתת למען האזרחים".
שרת המדע אורית פרקש פנתה לשר האוצר ליברמן ואמרה: "עשית צעד היסטורי בקידום רפורמת הייבוא, שתאפשר להביא ייבוא מקביל במוצרי הצריכה והתמרוקים. אבל מוצרים רבים בהם הציבור משתמש אינם נכללים ברפורמה, אלא נדחו לפעימה מאוחרת יותר".
עוד ציינה, כי "היה ויכוח גדול בוועדת השרים לחקיקת חוק הסדרים והיה רוב מוחלט להוסיף מוצרים פנימה, למרות זאת, זה לא קרה. אני מבקשת שתשקלו את הדבר הזה בחבילה הקרובה, חבל על כל יום שעובר. דבר נוסף הוא חינוך חינם בגילאים מתחת ל-3. אני מבקשת שהנושא הזה יישקל, יותר מידי זמן מדברים על זה. יש פה אפשרות להקל על הזוגות הצעירים, שמוציאים אלפי שקלים על חינוך ילדיהם".
הורוביץ: "חוק גזעני"
כאמור, השרים יצביעו על חוק האזרחות בישיבה. הערכה היא כי הצעתה של שרת הפנים איילת שקד תעבור, ולא הצעתו של ח"כ שמחה רוטמן. כעת, דנים השרים בערר של השר לפיד לחוק של רוטמן ובערר של השרה זנדברג לחוק של שקד. שניהם אושרו בוועדת השרים לענייני חקיקה.
ראשי הקואליציה ידונו גם במתן חופש הצבעה על חוק האזרחות, במטרה לאפשר לחברי הכנסת מהימין לתמוך בהצעה ולהעביר את החוק יחד עם קולות האופוזיציה. ההערכה היא כי החוק יעבור הפעם בממשלה.
שר התקשורת, יועז הנדל, אמר בישיבה כי: "חוק האזרחות שומר על האינטרס הציוני. הוא עבר במשך 18 שנים עם קולות של מפלגות ימין ושמאל. קונצנזוס. החוק הזה חייב לעבור כדי להמשיך ולשמור על צביונה של מדינת ישראל. אני קורא לשותפים בממשלה שעוד מתלבטים לגביו להצביע בעד. זהו אינטרס משותף של כולנו".
במפלגת תקווה חדשה צפויים להצביע בעד חוק האזרחות ודחיית העררים שהוגשו בנושא על החלטות ועדת השרים לחקיקה. במפלגת כחול לבן הבהירו כי הם תומכים בחוק האזרחות, אך הדגישו כי הם מתנגדים למתן חופש הצבעה בסוגיה. גם שר הבריאות ניצן הורוביץ התנגד לאפשרות חופש הצבעה, ובחדשות 12 אמר: "זה חוק גזעני שמפלה את אזרחי ישראל הערבים. זה חוק שאין לו מקום במדינה דמוקרטית, ולא נוכל לתמוך בו".
ח"כ וליד טאהא מרע"מ צייץ הבוקר: "חופש הצבעה על חוק האזרחות הגזעני על שתי גרסותיו - פירושו חופש הצבעה מלא על כל חוק שיעלה!".
כזכור, ל"ישראל היום" נודע כי ראש השב"כ רונן בר העביר פנייה חריגה לשרת הפנים איילת שקד, שממנה עולה הדחיפות בחקיקת חוק איחוד משפחות. בר הציג נתונים על מעורבות היתר של "צאצאי אחמ"ש" - ילדים ונכדים של מי שאחד מהוריהם נולד בשטחים - במהומות בנגב לפני שבועיים.
לפי הנתונים, כ־40% ממי שהיו מעורבים בפעולות האלימות, כגון יידוי בקת"ב, זריקות אבנים וחסימות צירים, הם צאצאים של "משפחות מאוחדות". בר הדגיש כי שיעור זה גבוה משיעור האחמ"ש בכלל אוכלוסיית הבדואים הנגב, ומשמעות הדבר היא כי בני משפחות מאוחדות מעורבים באלימות יותר מאשר כלל האוכלוסייה בפזורה.
על פי הניתוח שהציג בר לשקד, ילדים ונכדים של "משפחות מאוחדות" פחות מחוברים להוויה הישראלית, ומנגד קשורים יותר לנרטיב הפלשתיני. רקע זה, בשילוב תנאים סוציו־אקונומיים קשים, מובילים אוכלוסייה זו למעורבות יתר במהומות. בשב"כ משוכנעים בנחיצות הביטחונית של חוק איחוד משפחות, אך מפלגות הקואליציה מרצ ורע"מ מסרבות לתמוך בו.
לאחר האזהרה, שרת הפנים גיבשה נוהל מעבר זמני עד להעברת החוק. בדיקת הבקשות תיעשה לפי סדרי עדיפויות בהתאם למכלול שיקולים, ובפרט שיקולים ביטחוניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו