הממשלה תדון ביום ראשון הקרוב בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לצוללות, כך עולה מסדר הישיבה שהופץ היום בערב (רביעי). ל"ישראל היום" נודע כי כל מרכיבי הממשלה צפויים להצביע בעד, למעט שרי ימינה, ובראשם רה"מ בנט, שעדיין לא הודיעו מה החלטתם, ועל כן ההחלטה צפויה לעבור ברוב קולות.
על פי נוסח ההחלטה שגיבש שר הביטחון בני גנץ, הוועדה תחקור את "התהליכים הקשורים לקידום רכש כלי שיט, ולעסקאות הנוגעות לרכש כלי שיט, שהתקיימו בשנים 2009 עד 2016". מדובר על רכש ספינות סער 6, צוללות הדולפין, ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים ומכירת צוללות למצרים.
"הוועדה תחקור את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני ותיתן דעתה לנהלים הנוגעים לעניינים אלה". על פי הצעת ההחלטה, הוועדה גם תבחן את הקשרים וממשקי העבודה בין המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, לבין משרד הביטחון.
באופן תמוה נאמר כי הוועדה "לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים, מסקנות או המלצות בעניינם", מאחר שנאשמים אלה הכוללים את העד המרכזי מיקי גנור, סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, וראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן , הם עדי מפתח בפרשה, לא ברור מה התועלת בעבודת הוועדה אם לא תוכל לתשאל אותם. יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלביט, התנגד לאורך השנים לכינון ועדת חקירה משום שרצה למצות קודם לכן את ההליכים המשפטיים.
יצוין כי חלקים נרחבים של עבודת הוועדה, הפרוטוקולים שלה ומסקנותיה, יהיו חסויים משום שהיא תעסוק בסוגיות רגישות הנוגעות לביטחון המדינה. על פי הצעת גנץ, מסקנות הוועדה יוגשו בהקדם האפשרי ויכללו המלצות על התהליכים המתאימים לקבלת ההחלטות לקראת רכש אסטרטגי של מעכת הביטחון.
עלות הקמת הוועדה מוערכת ב-9 מיליון שקלים. על פי החוק, יעמוד בראשה שופט עליון אותו תבחר נשיאת בית המשפט העליון.
הדיון נדחה בשבוע שעבר בגלל קושי טכני-משפטי
כזכור, ביום שישי שעבר הודיעו שר הביטחון גנץ ושר החוץ לפיד כי בכוונתם להניח על שולחן הממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתעסוק ברכש כלי השיט בחיל הים, בישיבה שהתקיימה בתחילת השבוע, אך הדבר לא התאפשר מכיוון שהצעות לסדר היום ניתן להגיש עד 48 שעות לפני הישיבה.
גנץ כתב בהודעה המשותפת בשבוע שעבר כי "הקמת ועדת החקירה היא מהלך הכרחי לשמירה על ביטחון ישראל. מדובר בצורך לאומי, ואני מודה לראש הממשלה, שר החוץ, שר המשפטים וכלל הגורמים שתומכים בהעלאת הצעת ההחלטה", ולפיד הוסיף "הבטחנו לציבור הישראלי שלא נוותר על חקירת הפרשה - וקיימנו. פרשת הצוללות וכלי השיט, היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות ישראל ונדרש להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת, זו המחויבות שלנו כלפי חיילי צה"ל, כלפי אזרחי ישראל".
גורם במערכת הפוליטית אמר ל"ישראל היום" בתחילת השבוע כי ראש הממשלה נפתלי בנט היה בין הדוחפים להחלטה על הקמת הוועדה. לדבריו, בעצם הקמת הוועדה, מעוניינים בנט ולפיד לאותת לנתניהו שעסקת טיעון במשפטו לא תסלול את דרכו בחזרה למערכת הפוליטית, שכן, גם אם יסיים עם המשפט, תמתין לו חקירת עומק בסוגיית הצוללות.
מהפורום הביטחוני של התנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: ״עכשיו זה המאני טיים של חברי הממשלה. אנו מצפים מכל שרי הממשלה לתמוך בהצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט על מנת לרדת לחקר האמת ולגלות מי אלו שפגעו בביטחונה של מדינת ישראל ובעבור אילו אינטרסים עשו זאת. נזכיר שנעלה בשיירה לירושלים ונהיה מחוץ לישיבת הממשלה כדי לתמוך ולוודא שאכן כך קורה".
כזכור, תחילת הפרשה הייתה בעת שהתגלה כי בכירים בדימוס בחיל הים קיבלו הטבות מחברת טינסקרופ הגרמנית תמורת העדפת כלי שיט תוצרת ענקית המתכת במכרזים. בתחילה ניסו גורמים במערכת הפוליטית לקשר בין הפרשה לבין בכירים במערכת המדינית, אך הפרקליטות האשימה רק גורמים פרטיים וקצינים לשעבר בחיל, ואף סגרה חלק מהתיקים שנחקרו.
ישראל צפויה לחתום על עסקת צוללות חדשה בימים הקרובים
בנוסף, פרסמנו אתמול כי ישראל צפויה לחתום על עסקת צוללות חדשה בסכום של יותר מחצי מיליון יורו מול חברת "טיסנקרופ", וכי בגרמניה דורשים תוספת במחיר, בגלל הדרישות הישראליות.
כשממשלות ישראל וגרמניה חתמו לפני כארבע שנים על מסמך הבנה באשר למימון בנייתן של שלוש הצוללות החדשות, שאמורות להחליף את שלוש הצוללות הראשונות שגרמניה סיפקה לישראל בשנות ה-90, הוערך מחיר הצוללות לפי הדגם הקודם של צוללות ה״דולפין״.
ממשלת גרמניה בראשות הקנצלרית אנגלה מרקל הסכימה אז לממן שליש מכלל עלות בניית הצוללות, כפי שהוערכה אז בסכום שלא יעבור 540 מיליון יורו. מאחר שבניית הדגם החדש של צוללות ה״דקר״ כרוך בעלויות גבוהות יותר, ישראל היא שתישא בפער העלויות. החוזה לבניית שלוש הצוללות החדשות צפוי להיחתם בישראל בימים הקרובים.
בהכנת הידיעה השתתף אלדד בק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו