יותר אור בשעות היום ליותר ימים בשנה: שרת הפנים איילת שקד הכריזה הערב בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 12 על החלטה לקיצור שעון החורף בכשלושה שבועות.
בראיון שקד אמרה כי "קיצור שעון החורף יאפשר חיסכון עלויות למשק וגם לא יפגע בציבור התלמידים ובציבור המתפללים. בכך ישראל למעשה מתאימה עצמה לנהוג בארה״ב שגם שם מזיזים את השעון בתחילת מרץ״. ההצעה תובא לאישור הכנסת בחודש הקרוב.
מה המשמעות של שעון החורף?
העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013 .לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה. זמן זה נקרא "שעון חורף" והוא אחד משני הזמנים שבהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ שבו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא "שעון קיץ".
שעון החורף אינו מיועד רק כדי "להרוויח" שעת שינה בבוקר כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. בקיץ למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות שבהן השמש מתחילה לזרוח. כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול על ידי האדם או המשק. מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו