אם יש גורם אחד שכדאי להקשיב למצהלותיו, אלו אנשי הקרן החדשה לישראל. אחד מבכירי מנהליה, ותמיד קשה לדעת אם זה מהצד האמריקני או מהצד הישראלי, אמר שאין דרך חזרה מהמהפך במעמד הפוליטי שערביי ישראל רכשו בממשלת בנט־לפיד.
לדבריו, זה לא עוד מעמד "שותף סמלי", כדי לצאת ידי חובה בלית ברירה; בעידן של השותפות הקואליציונית של רע"מ הם הפכו לגורם קובע בשלטון. או בלשון ציורית יותר, ל"ספסרי כוח" (power brokers).
זה בינתיים ההישג הוודאי של נפתלי בנט, שלפי תחזיותיו של ישראל הראל עוד יכול להתגלות כראש ממשלה טוב יותר מקודמו. אין לעם ישראל ברירה, בגלל ההיבריס של עילית הכיפות הסרוגות, אלא לחכות לפחות שנתיים ואולי ארבע עד שיתגלה אם בנט הוא תחייתו של טבנקין או לכל הפחות של אשכול או בן־גוריון.
בינתיים, תחת הממשלה החדשה, מדינת ישראל איבדה את זהותה וחדלה להיות מדינה יהודית. היא לא מדינת כל אזרחיה. היא כרגע המדינה הלא־יהודית. ויש ללא־יהודית הזאת אויבים, שנולדו תוך כדי הקמת הממשלה: הליכוד, המזרחים והפריפריה, ובנימין נתניהו.
לאור הסט הזה של האויבים, איך תהיה הממשלה מסוגלת לטפל באתגר הפשיעה במגזר הערבי? ההגדרה היותר מדויקת היא גל אלימות חסר תקדים, לכאורה פלילי, אך למעשה מייצג את האנרכיה שהשתררה עם עלייתו של שלטון חלש, שמצטיין במחטפים מגזריים ומפלגתיים, אבל נטול יכולת להוביל מדיניות. אנחנו לא יודעים מהו חזונו של בנט, מה הוא רוצה להגשים.
חשיפת ההקלטות ממצלמות הגוף של השוטרים שנכנסו לכפר קאסם לפני כחודש לבצע מעצר, היא תזכורת לאתגר של הממשלה. המגזר הפלילי בקרב ערביי ישראל צובר כוח לא רק בגלל שיש יותר פשיעה ויותר אנשים העוסקים בעבריינות; למעשה, נוצרה נורמה. כל מי שנושא בתפקיד ציבורי במועצה מקומית או בעסקים הפזורים בשכנות ליישובים ערביים מסוימים, נמצא בסכנת פגיעה. הדרך האופיינית היא ירי על ביתו או על העסק שלו. בתור התחלה.
דרישה או פנייה למועצה, שאינן מגובות בירי ואחר כך לפעמים בפציעה או ברצח, אינן נחשבות. בימים האחרונים שמעתי מתושב של כפר ליד נצרת, שירו על בית של קרוב משפחתו.
האיש רחוק מעולם הפשיעה, הוא אדם איכותי. בכל זאת, מגוריו באותו כפר חושפים אותו לאלימות. האם הממשלה מסוגלת באמת לרכז מאמץ שאינו קשור בהישרדות קואליציונית? האם יש דרך חזרה מהמהפכה הפוסט־ציונית שמובילים נפתלי בנט ויאיר לפיד? ייתכן שכדי לדעת את התשובה, נצטרך לגייס שוב את האיש שעוסק יותר מאי פעם בעבר בתרגילי כושר ובכתיבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו