נתניהו שוקל להציע לגנץ את ראשות הממשלה ללא רוטציה

ככל שמתחזקת ההערכה שתקציב המדינה יעבור בכנסת, כמעט לא נותרו לאופוזיציה דרכים להפיל את הממשלה. בסקרים הקואליציה יכולה להמשיך לרדת ונתניהו יכול להמשיך לטפס, זה לא ישנה כלום במציאות בלי שהממשלה איכשהו תתפרק.

הניסיונות לתקוע טריז בתוך הקואליציה ולחפש מורדים חדשים על רקע התקציב, יימשכו עד הרגע האחרון אי שם באמצע נובמבר, אבל יחד עם זאת מנסים בליכוד לשבור את הראש גם על דרכים אחרות. פעולות אלו מגיעות מתוך הבנה שהכסף בממשלה הנוכחית נזיל מדי ויחולק בשפע לכל דורש, ורשת הביטחון של הרשימה המשותפת עבה מדי, כך שמה שרואים על הנייר, קואליציה על חודו של קול, לא לגמרי משקף את המציאות.

כך הפכה למעשה אופציית גנץ לאפשרות היחידה הנצפית באופק. גנץ לא טורח להכחיש אותה, הרי מעמדו מתחזק בתוך הממשלה בכל עת שעולה החשש שיום אחד יברח להם, ובליכוד מדברים עליה בפה מלא. רק השבוע אמר: "יכולתי להיות ראש הממשלה, ואני חושב שאני יכול להיות ראש ממשלה בכל נקודת זמן פוליטית". גנץ חושש מעליהום תקשורתי נגדו, אבל במידה שתתרחש קטסטרופה או שהממשלה תמשיך לאבד גובה בציבור, תהיה לו ההצדקה לעשות מהלך.

נתניהו לא מחכה לזה. הוא יודע שהיחסים בינו לבין גנץ הם מכשול משמעותי בדרך למימוש התוכנית. הוא גם יודע שגנץ לא יבוא לפני התקציב. רק זה חסר לו, להתמנות לראשות הממשלה ולנסות להעביר מייד תקציב שיכול להפיל אותו.

ומה יקרה אז? לאחרונה שיתף נתניהו גורמים באופוזיציה באפשרות לסכם עם גנץ על מינויו לראש ממשלה באמצעות אי-אמון קונסטרוקטיבי לממשלה ללא רוטציה. כלומר בלי הסכם על מועד חילופי שלטון בינו לגנץ, ונתניהו יהיה ראש הממשלה החליפי עד הבחירות. ההערכה היא שהאופוזיציה תצליח לגבש 61 ח"כים למהלך שכזה.

אין ספק שאם תועבר הצעה כזאת הדבר יקרוץ לגנץ, אבל עדיין תהיה חסרה העילה. מלבד שדרוג ההצעות, יהיה על בכירי האופוזיציה לספק לגנץ את הסולם, ורק אחר כך לדון עד כמה גבוה יהיה.