"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו שוקל להציע לגנץ את ראשות הממשלה ללא רוטציה

גורמים באופוזיציה מגבשים מהלך להפלת הממשלה באמצעות הצבעת אי-אמון • לפי ההצעה המסתמנת, נתניהו יהיה ראש הממשלה החליפי • המכשול: גנץ מחכה להעברת התקציב • הטור המלא - מחר ב"ישראל השבוע"

,עודכן
0השמעה
בנימין נתניהו ובני גנץ // צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

ככל שמתחזקת ההערכה שתקציב המדינה יעבור בכנסת, כמעט לא נותרו לאופוזיציה דרכים להפיל את הממשלה. בסקרים הקואליציה יכולה להמשיך לרדת ונתניהו יכול להמשיך לטפס, זה לא ישנה כלום במציאות בלי שהממשלה איכשהו תתפרק.

הניסיונות לתקוע טריז בתוך הקואליציה ולחפש מורדים חדשים על רקע התקציב, יימשכו עד הרגע האחרון אי שם באמצע נובמבר, אבל יחד עם זאת מנסים בליכוד לשבור את הראש גם על דרכים אחרות. פעולות אלו מגיעות מתוך הבנה שהכסף בממשלה הנוכחית נזיל מדי ויחולק בשפע לכל דורש, ורשת הביטחון של הרשימה המשותפת עבה מדי, כך שמה שרואים על הנייר, קואליציה על חודו של קול, לא לגמרי משקף את המציאות.

כך הפכה למעשה אופציית גנץ לאפשרות היחידה הנצפית באופק. גנץ לא טורח להכחיש אותה, הרי מעמדו מתחזק בתוך הממשלה בכל עת שעולה החשש שיום אחד יברח להם, ובליכוד מדברים עליה בפה מלא. רק השבוע אמר: "יכולתי להיות ראש הממשלה, ואני חושב שאני יכול להיות ראש ממשלה בכל נקודת זמן פוליטית". גנץ חושש מעליהום תקשורתי נגדו, אבל במידה שתתרחש קטסטרופה או שהממשלה תמשיך לאבד גובה בציבור, תהיה לו ההצדקה לעשות מהלך.

נתניהו לא מחכה לזה. הוא יודע שהיחסים בינו לבין גנץ הם מכשול משמעותי בדרך למימוש התוכנית. הוא גם יודע שגנץ לא יבוא לפני התקציב. רק זה חסר לו, להתמנות לראשות הממשלה ולנסות להעביר מייד תקציב שיכול להפיל אותו.

ומה יקרה אז? לאחרונה שיתף נתניהו גורמים באופוזיציה באפשרות לסכם עם גנץ על מינויו לראש ממשלה באמצעות אי-אמון קונסטרוקטיבי לממשלה ללא רוטציה. כלומר בלי הסכם על מועד חילופי שלטון בינו לגנץ, ונתניהו יהיה ראש הממשלה החליפי עד הבחירות. ההערכה היא שהאופוזיציה תצליח לגבש 61 ח"כים למהלך שכזה.

אין ספק שאם תועבר הצעה כזאת הדבר יקרוץ לגנץ, אבל עדיין תהיה חסרה העילה. מלבד שדרוג ההצעות, יהיה על בכירי האופוזיציה לספק לגנץ את הסולם, ורק אחר כך לדון עד כמה גבוה יהיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר