שרים בממשלה מודים: "נרדמנו בשמירה"

ביקורת חריפה מתוך הממשלה על הטיפול במגפת הקורונה. הזינוק בהיקפי התחלואה גורם לכמה מחברי הממשלה להסתובב ביממה האחרונה בתחושות קשות ובהרגשה צורבת של כישלון.

שרים בממשלה הודו בשיחות סגורות: "נרדמנו בשמירה. ההחלטות התקבלו בדיליי". חלקם מאשימים את ראש הממשלה נפתלי בנט, אחרים את שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, ויש כאלה שאת קבינט הקורונה כולו.

"את מה שאנחנו עושים עכשיו אפשר היה לעשות לפני חודש", האשים אחד השרים, "ואת מה שכבר ברור שצריך לעשות עכשיו, נעשה כנראה רק בעוד חודש כשהמציאות תהיה קשה מנשוא".

לדבריו, "בניגוד לממשלה הקודמת, זו הנוכחית החליטה שהמדד הרלוונטי הוא לא מספר החולים אלא רק מניין החולים קשה, וזאת כדי לוודא שהמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ לא מגיעים לקריסה בשל מספר המאושפזים. זה נכון לעשות כך, ולדעתי זו הטעות של הממשלה הקודמת שלא נהגה כך".

"עם זאת", מסייג אותו שר, "את הדיון כיצד ניתן להרחיב את הקיבולת במחלקות הקורונה ערכו ראש הממשלה ושר הבריאות רק השבוע, במקום לעשות את זה לפני שלושה-ארבעה שבועות. איך אתה יכול להחליט על אסטרטגיה, שיכולה להיות נכונה מאוד, אבל לא לעשות כלום במשך כל כך הרבה זמן כדי להוציא אותה לפועל? אם יהיה בסוף סגר, ודאי שאפשר היה למנוע אותו אם היו פועלים בזמן".

"השרים מנותקים"

שרה אחרת בממשלה סבורה שאת מבצע החיסונים אפשר היה להוציא לפועל שלושה שבועות לפני הזמן שבו החל בפועל.

"לא היינו מגיעים לממדי תחלואה כל כך גבוהים אם היינו מתחילים את מבצע החיסונים בזמן", טענה. היא הוסיפה שאינה מבינה כיצד השרים לא מעורבים כלל בכל הטיפול בקורונה. "הקבינט אמנם מתכנס מעת לעת, אבל החלטות חשובות מקובל להביא לממשלה. יש אחריות קולקטיבית. כל השרים מנותקים ממה שקורה, אבל צריכים לשאת באשמה של היקפי התחלואה שרק עולים".

לדבריה, "רוב השרים בכלל לא היו מודעים למצב התחלואה ורובם קיבלו שוק מהמספרים האחרונים. אף אחד לא מדבר איתנו ולא מעדכן. אנחנו לא יודעים מה האסטרטגיה ולאן הממשלה חותרת".

נוסף על כך, היא מותחת ביקורת קשה על השרה שאשא ביטון. "שרת החינוך מנהיגה מדיניות עצמאית המנוגדת למדיניות הממשלתית, ואיש לא קורא אותה לסדר. זה ממש לא ייאמן", התרעמה, "זכותה לחשוב אחרת, אבל העובדה שהממשלה וראש הממשלה חושבים אחרת והיא מסרבת ליישר קו, זה דבר שמראה על חולשה גדולה ואסור שזה יקרה".

"אין שום היערכות"

שר נוסף מזכיר את היעדרותם של יאיר לפיד ואביגדור ליברמן מדיוני קבינט הקורונה, ואומר כי "גם התנהלות זאת מחלישה את היכולת של הממשלה ליישם את מדיניותה, הדורשת את שיתוף הפעולה של הציבור".

אחת הטרוניות המרכזיות של השרים היא מתווה החינוך המבולבל, שגם הוא, לדעתם, עובד באיחור. "שנת הלימודים עוד מעט מתחילה, אבל הממשלה מתנהלת כאילו זו עומדת להיות שנה רגילה. לא מקצה תקציבים, לא חושבת על קפסולות ואין שום היערכות", אמר אחד השרים. שר אחר התייחס לתקציב המדינה ואמר כי "אין בו שום התייחסות לנושא הקורונה".

אבל יש גם קולות אחרים בממשלה. בכיר בממשלה אמר כי "בנט היה ראש הממשלה הראשון בעולם שיצא במבצע חיסונים של מנה שלישית, כשהוא מקדים את כל מנהיגי העולם ואף את מינהל התרופות האמריקני שטרם אישר את החיסון". להבנתו, "המדיניות של הממשלה היא לסמוך על החיסונים ולכן חידשנו את התו הירוק, ולכן ראש הממשלה והשרים מקדמים את החיסון השלישי שכבר מוכיח את עצמו בשטח. כל שאר הצעדים פחות יעילים. המפתח להצלחה יהיה בחיסונים".

אותו בכיר מאמין ש"רוב הסיכויים שלא יהיה סגר, ולמרות הלחץ של משרד הבריאות, אין כוונה כרגע להחזיר את התו הסגול או להשית הגבלות קשות נוספות".

היום: דיון בהגבלות

קבינט הקורונה ידון היום בהחלת תו ירוק על כל ענפי המשק החל מגיל 3. מועד כניסתו לתוקף של התו הירוק המורחב ייקבע במהלך הישיבה.

המשמעות היא שכל ילד מגיל 3 יחויב בבדיקת קורונה לפני כניסה למוסדות ציבוריים ופרטיים, בהם בריכות שחייה, מסעדות, בתי מלון, ספריות, בתי קולנוע ואירועים מסוגים שונים.

לבני 3 עד 12 הבדיקות יבוצעו במימון המדינה, ומגיל 12 הנבדק יידרש לשלם את עלות הבדיקה (רק ללא מחוסנים מבחירה).

המלצה נוספת שהקבינט יידרש לאשר היא קביעת הגבלת התקהלות בבתים פרטיים: במקום סגור עד 50 אנשים ובמקום פתוח עד 100 אנשים.