ממשלה פריטטית שהפכה לפתטית

הקואליציה הישראלית־פלשתינית הראשונה, דחתה היום (רביעי) הצעת חוק להחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. ממש לא מפתיע. כאשר מנסור עבאס ואחמד טיבי מהווים את תעודת הביטוח לשלמות הקואליציה, אין שום סיכוי שהצעת חוק כזו תתקבל.

בנסיבות הפוליטיות ההזויות שנוצרו, כמדומני שיש חובה דחופה להגיש הצעת חוק בדבר החלת ריבונות בנגב, בצפון, בוואדי ערה, בטובא זנגרייה ובערים המעורבות. כל מי שעיניו בראשו כבר מפנים שהתנהלות הממשלה מובילה לאיבוד הריבונות והמשילות בגבולות 48'. אם זו דרכה בשבועות הראשונים לכהונתה, מי יכול לשער לאיזו תהום היא עתידה להוביל את המדינה היהודית. מגוחך לחשוב ש"ימינה" זה ימין, שב"תקווה חדשה" יש עוד מקום לתקווה. ברור שאין עתיד עם "יש עתיד", ומ"כחול לבן" נותר רק צבע דהוי. בחודש נובמבר 2020, אמר נפתלי בנט בראיון לגלי צה"ל שהוא מוותר על המאמצים להחלת הריבונות, לטובת ריכוז המאמצים למלחמה בקורונה. כעת ברור שאין מאמצים להחלת הריבונות, ויש חוסר יכולת לטפל בקורונה.

כמה חודשים קודם לכן, בהיותו שר ביטחון, אמר בנט שבשום פנים ואופן אין לדחות את החלת הריבונות. "אם נדחה, הזדמנות המאה - תהפוך לפספוס המאה". באותה עת, הוא הודיע שבכוונתו להקים צוות שיפעל ליישום החוק הישראלי ביהודה ושומרון. בטוחני שכבר כל הקוראים עייפים מהזגזוג ומחוסר האמינות של בנט ושקד, שהתיימרו להיות סמן ימני מוביל בפוליטיקה הישראלית, שלא להזכיר את סער וליברמן ששיעבדו את הערכים שלהם בדבר שלמות הארץ לטובת אינטרסים אישיים.

התנהלות הממשלה בראשות נפתלי בנט מזכירה לי את הנרטיב המרכזי בספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". ממשלה פריטטית שהפכה לפתטית, שלא מסוגלת לקבל החלטות בסוגיות קיומיות. ארה"ב, רוסיה ואיראן כבר מזהות את הרפיסות השלטונית, רפיסות שתוביל לתוכנית מדינית שתחזיר אותנו לגבולות 67', ולחימוש איראן בנשק גרעיני שיאיים על עצם קיומנו גם בגבולות 48'. החיזור הגורלי אחרי רע"מ והרשימה המשותפת גורם להן להסמיק. בחלומות הוורודים שלהן הן לא האמינו שיבוא יום והן ישלטו בממשלת ישראל.

התחום היחיד שבו הממשלה הנוכחית מצטיינת, הוא היכולת של נציגי "הימין" בממשלה להגיד דברים הפוכים בתכלית לאלה שהם אמרו בעבר, כולל גם הצהרות בריש גלי, שתועדו בכתב ונחתמו. כשאין דרך ואין חזון, נותרה רק גמישות מופלגת שהופכת את האמת רק לשעתה.

בנוסף, הממשלה מצטיינת בקניית קולות חברי כנסת באמצעות חלוקת תפקידי שרים וסגנים, תוך בזבוז משאבים ציבוריים. פעם הספיקה לצורך כך מכונית יפנית. היום כבר נדרשים לשכה, עוזרים ומכונית מסוג אאודי 8. האקרובטיקה של בנט, שקד וסער, ללא ספק מזכה אותם במדליית זהב אולימפית. לא היה צריך את הצעת החוק כדי להוכיח את הרפיסות הרעיונית של ימינה ותקווה חדשה, כולם כבר מכירים אותה. מה שנדרש כעת הוא שתומכי הימין בישראל, שהם רוב הציבור, ייצאו מהאדישות. הכתובת על הקיר, וכידוע - ליהודים אין בית ניחומים לאחר הפסדים בזירה.