נפתלי בנט, יאיר לפיד | צילום: אורן בן חקון

בג"ץ דחה את העתירות נגד "ממשלת החילופים"

הרכב השופטים לא קיבל בין היתר את הטענה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת • המשנה לנשיאה (בדימ') חנן מלצר סבר בדעת יחיד שמדובר ב"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"

בית המשפט העליון דחה היום (שני) את העתירות נגד תיקון מספר 8 ל"חוק יסוד: הממשלה", אשר נחקק לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ועיגן בחוק היסוד את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי (ממשלת הרוטציה).

המשנה לנשיאה (בדימוס) חנן מלצר סבר בדעת יחיד כי יש להוציא התראת בטלות (התראה כי אם לא יפעלו בדרך מסוימת החוק יבוטל - י.א) למשיבים, לבל ייזמו בעתיד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית, להבדיל מתחולה לאחר הבחירות לכנסת העוקבת.

הדיון בעתירות התמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) ההוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת; (2) הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את מרבית הוראות תיקון מס' 8 אלא ברוב של 70 חברי כנסת; (3) הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.

אשר לסוגיה הראשונה - שופטי ההרכב קבעו כי עצם צמצום האפשרות להביע אי-אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית, לא מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת (בדומה לעניין התקציב), ולא מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי (אשר טרם הוכרה בשיטתנו המשפטית, ונדונה אך לאחרונה בעניין "חוק יסוד: הלאום").

זאת, בין היתר, בשים לב להגבלות קודמות שהוטלו על האפשרות להביע אי-אמון בממשלה, ולכך שבידי הכנסת קיימים כלים נוספים לצורך פיקוח על הממשלה.

השופט (בדימ') חנן מלצר, אורן בן חקון

בכל הנוגע לסוגיה השנייה, כלל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיית שריון חלק מהוראות התיקון בהוראת שעה לתיאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.

ביחס לסוגיה השלישית נחלקו עמדות השופטים: דעת הרוב סברה כי "במקרה דנן לא נפל פגם בכך שתיקון מס' 8 הוחל באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. מרבית שופטי ההרכב ציינו כי סוגיה זו הפכה גם היא לתיאורטית עם התפזרות הכנסת ה-23; וכי גם לגופם של דברים אין ככלל פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מייד עם חקיקתם; וזוהי גם הפרקטיקה הנוהגת בשיטתנו מקדמת דנא".

המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר סבר כאמור כי "שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה, עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לגישתו, הפרקטיקה החוקתית הקיימת מצביעה על כך ששינויים משטריים משמעותיים חוקקו באופן פרוספקטיבי, והוחלו רק ביחס לכנסת הבאה, וחריגה מפרקטיקה זו עשויה להוות 'שימוש לרעה בסמכות המכוננת'". עם זאת, טען המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר כי הוצג על ידי משיבי המדינה צידוק (חלקי) להחלת הוראות תיקון מס' 8 באופן רטרואקטיבי, ולפיכך יש לדחות את העתירות.

"זאת, לגישתו, בכפוף 'להתראת בטלות מרוככת', לפיה אם ייערכו בעתיד שינויים משטריים משמעותיים, כמו אלה שעמדו לפנינו בעתירות - אשר יוחלו באופן מיידי, להבדיל מתחולה שלהם לאחר הבחירות לכנסת העוקבת - ייתכן כי נפקותם של שינויים אלה תהיה בטלות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...