"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בג"ץ דחה את העתירות נגד "ממשלת החילופים"
הרכב השופטים לא קיבל בין היתר את הטענה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת • המשנה לנשיאה (בדימ') חנן מלצר סבר בדעת יחיד שמדובר ב"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"
נפתלי בנט, יאיר לפיד | צילום: אורן בן חקון

בג"ץ דחה את העתירות נגד "ממשלת החילופים"

הרכב השופטים לא קיבל בין היתר את הטענה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת • המשנה לנשיאה (בדימ') חנן מלצר סבר בדעת יחיד שמדובר ב"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק"

יאיר אלטמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בית המשפט העליון דחה היום (שני) אתהעתירותנגד תיקון מספר 8 ל"חוק יסוד: הממשלה", אשר נחקק לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ועיגן בחוק היסוד את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי (ממשלת הרוטציה).

המשנה לנשיאה (בדימוס) חנן מלצר סבר בדעת יחיד כי יש להוציא התראת בטלות (התראה כי אם לא יפעלו בדרך מסוימת החוק יבוטל - י.א) למשיבים, לבל ייזמו בעתיד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית, להבדיל מתחולה לאחר הבחירות לכנסת העוקבת.

הדיון בעתירות התמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) ההוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת; (2) הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את מרבית הוראות תיקון מס' 8 אלא ברוב של 70 חברי כנסת; (3) הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.

אשר לסוגיה הראשונה - שופטי ההרכב קבעו כי עצם צמצום האפשרות להביע אי-אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית, לא מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת (בדומה לעניין התקציב), ולא מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי (אשר טרם הוכרה בשיטתנו המשפטית, ונדונה אך לאחרונה בעניין "חוק יסוד: הלאום").

זאת, בין היתר, בשים לב להגבלות קודמות שהוטלו על האפשרות להביע אי-אמון בממשלה, ולכך שבידי הכנסת קיימים כלים נוספים לצורך פיקוח על הממשלה.

השופט (בדימ') חנן מלצר, אורן בן חקון

בכל הנוגע לסוגיה השנייה, כלל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיית שריון חלק מהוראות התיקון בהוראת שעה לתיאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.

ביחס לסוגיה השלישית נחלקו עמדות השופטים: דעת הרוב סברה כי "במקרה דנן לא נפל פגם בכך שתיקון מס' 8 הוחל באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. מרבית שופטי ההרכב ציינו כי סוגיה זו הפכה גם היא לתיאורטית עם התפזרות הכנסת ה-23; וכי גם לגופם של דברים אין ככלל פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מייד עם חקיקתם; וזוהי גם הפרקטיקה הנוהגת בשיטתנו מקדמת דנא".

המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר סבר כאמור כי "שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה, עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לגישתו, הפרקטיקה החוקתית הקיימת מצביעה על כך ששינויים משטריים משמעותיים חוקקו באופן פרוספקטיבי, והוחלו רק ביחס לכנסת הבאה, וחריגה מפרקטיקה זו עשויה להוות 'שימוש לרעה בסמכות המכוננת'". עם זאת, טען המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר כי הוצג על ידי משיבי המדינה צידוק (חלקי) להחלת הוראות תיקון מס' 8 באופן רטרואקטיבי, ולפיכך יש לדחות את העתירות.

"זאת, לגישתו, בכפוף 'להתראת בטלות מרוככת', לפיה אם ייערכו בעתיד שינויים משטריים משמעותיים, כמו אלה שעמדו לפנינו בעתירות - אשר יוחלו באופן מיידי, להבדיל מתחולה שלהם לאחר הבחירות לכנסת העוקבת - ייתכן כי נפקותם של שינויים אלה תהיה בטלות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...