נציג המשטרה לח"כ עבאס: "דין יפו כדין רעננה – לא הייתה אכיפה בררנית"

הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, בראשות ח"כ מנסור עבאס, התכנסה היום (רביעי) ודנה במצבה של החברה הערבית בצל הקורונה.

במהלך הדיון הוצגו נתוני הממ"מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ד.ר), על כך שמספר הדו"חות שניתנו ברשויות הערביות, ביחס לגודל האוכלוסייה, גבוה במידה ניכרת ממספר הדו"חות שניתנו ברשויות היהודיות. עבאס דרש את התייחסות המשטרה לכך ונציג המשטרה, תנ"צ מוריס חן, דחה את הדברים ואמר כי לא הייתה אכיפה בררנית.

עם זאת ציין כי בגל הראשון היה פער בהסברה. פער נוסף, לדבריו, הוא היעדר פקחים ברשויות הערביות, כאשר רק ב-9 מתוך 85 רשויות במגזר הערבי יש שיטור עירוני ו-17 פקחים. לטענתו, הדבר נובע ממדיניות של ראשי רשויות ערביות, שלא לבצע אכיפה של קנסות. "מבחינתנו דין יפו כדין רעננה כדין מודיעין עילית כדין אום אל פאחם", אמר.

עם זאת, היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, ציין כי לפי החוק ב-12 רשויות צריך להיות שיטור עירוני. נציגת הממ"מ, אורלי אלמגור לוטן, הוסיפה כי לפי נתונים שנמסרו במהלך תקופת הקורונה לכנסת עלה כי המשטרה רשמה כ-90 אלף דו"חות בעוד פקחים רשמו כ-3,000 דו"חות, לכן לא בטוח שהיעדר פקחים ושיטור עירוני יכול להסביר את הפער.

עבאס מתח ביקורת על ראשי הרשויות הערביות, שהוזמנו לישיבה ובחרו שלא להשתתף בדיון

עבאס אמר בתגובה כי צריך לבדוק לעומק את המדיניות הזאת, למרות שאפשר להבין שהקורונה הייתה אירוע שצריך היה להשיג עליו שליטה ואכיפה היא אחד הכלים לשם כך. עם זאת הוסיף כי אם יש תחושה של אכיפה בררנית צריך לבדוק זאת. הוא אף ציין כי גם במו"מ הקואליציוני הייתה דרישה, לפיה החברה הערבית גם כך סובלת ממצב סוציואקונומי קשה, ולכן אם הייתה אכיפה בררנית אז הממשלה צריכה לשאת באחריות ולאפשר הקלה בדו"חות.

עידו אבגר, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים נוספים ובהם הבדלים באופן שבו השפיעה הקורונה על קבוצות שונות בחברה. מהמסמך שהכין המרכז לקראת הדיון, עלה כי לאחר הסגר הראשון יהודים שבו לעבודתם בשיעור גבוה יותר מערבים. מהסקירה עלו נתונים נוספים אודות זינוק של 200%, בין 2019 ל-2020, בפניות של נשים ערביות לקו הסיוע בנצרת בשל אלימות מצד בן הזוג.

איימן סיף, שסיים לפני כשבועיים את תפקידו כממונה הקורונה בחברה הערבית, אמר כי החברה הערבית נכנסה לקורונה במצב בריאותי ירוד בהשוואה כלל ארצית. הוא ציין כי שיעור התחלואה בה תאם לחלקה באוכלוסייה, ואמר כי הנפטרים הערבים היו צעירים יותר מהנפטרים מקורונה בחברה הכללית. לדבריו, כמות הבדיקות שנעשו בחברה הערבית היו נמוכות משמעותית, בין היתר מסיבות כלכליות חברתיות ומחשש לפגיעה כלכלית בשל 14 ימי הבידוד.

איימן סיף, לשעבר ממונה הקורונה בחברה הערבית: "חשוב שתהיה כתובת אחת לניהול האירוע ולמסירת מידע ונתונים, כמו כן חשוב לרתום מובילי דעה בחברה הערבית"

עוד ציין סיף כי משרד הבריאות, מד"א ופיקוד העורף לא יודעים לעבוד מול הרשויות הערביות, והיה צריך ללמוד את זה. הוא הוסיף כי לא היה ייצוג ערבי בקבלת החלטות, מקבינט הקורונה וכלה בכל הרמות. מצד שני אמר סיף כי עמד לרשותו מידע מדהים וכן את כל הכלים להתמודדות עם הנעשה בחברה הערבית. התובנות שהציג בפני הוועדה היו כי חשוב שתהיה כתובת אחת לניהול האירוע ולמסירת מידע ונתונים, כמו כן חשוב לרתום מובילי דעה בחברה הערבית. לדבריו, בהקשר זה אנשי הדת שיחקו תפקיד משמעותי. עוד הוא ציין כי צריך תקציב המשכי לתכנית 922, לסגירת פערים ברווחה, תעסוקה, חינוך וחיזוק הרשויות המקומיות הערביות.

בסיכום הישיבה אמר עבאס כי המטרה היא להדביק את הפער בין החברה הערבית לחברה הכללית בישראל, בכל התחומים, בין היתר באמצעות התחייבויות להגדלת תקציבים בחום הבריאות והחינוך. הוא הוסיף כי צריך לשפר את האמון מול המשטרה, כדי למצוא את הנתיב לעבודה משותפת כך שגם החברה הערבית תהנה משירותיה. מנגד מתח עבאס ביקורת על ראשי הרשויות הערביות, שהוזמנו לישיבה ובחרו שלא להשתתף בדיון. לבסוף אמר כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנתונים שקיבלה ותנסה לשלב את הכל בתכניות המתגבשות בחודשים הקרובים.