הפתרון לסכנה הביטחונית - חקיקת חוק יסוד ההגירה

תנו לי לספר לכם על תיקון חוק האזרחות (איחוד משפחות) ממקור ראשון כפי שלא שמעתם. תיקון חוק האזרחות שנתקבל בכנסת בשנת 2003 כהוראת שעה, המחייבת הארכה בכנסת מדי שנה, קובע שככלל לא תוענק אזרחות ישראלית לתושב יהודה שומרון או עזה וכן לתושב ממדינות האויב: איראן, לבנון, סוריה ועיראק.

אלפי בקשות שהוגשו על ידי התושבים ממקומות אלה הם בגדר ניסיונות טפטוף מתמשך של ״חק אל-עאודה״ - זכות השיבה, שבה מצדדות המפלגות הערביות ומפלגות השמאל. תיקון החוק והארכתו מדי שנה ב-18 השנים האחרונות מנעו הצפה של ישראל בערבים פלשתינים ממדינות אויב ומשטחי איו״ש ועזה.

הייתי אז ראש השב״כ, ואני זוכר היטב את נחשול האישורים של בקשות לאיחוד משפחות שבלית ברירה נדרשה המדינה לאשר בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. חלק מאותם אלה שהגיעו בדרך זו של איחוד משפחות לקחו חלק בפיגועי התאבדות קשים ובפיגועים אחרים, תוך ניצול יכולתם לנוע ברחבי ישראל עם רכב בעל לוחיות צהובות ותעודת זהות כחולה. כך פעלו מסיעי המחבל המתאבד במלון פארק בנתניה בערב ליל הסדר ב-2002, וכך גם מתאבדים ומחבלים רבים אחרים שרצחו ופצעו מאות ישראלים.

כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הובלתי במשך השנים האחרונות את הארכת התיקון לחוק האזרחות מדי שנה ולעיתים בתדירות של חודשים אחדים. אסור שהרצון המוצדק והנכון להפיל את הממשלה הנוכחית יפיל את הסכר שמונע את מימוש דרישת "זכות השיבה" של הערבים אל מדינת ישראל וירושלים בתוכה.

חוק יסוד ההגירה, או כל חוק קבוע אחר (ולא הוראת שעה), הוא מחויב המציאות. אלא שבסבך הפוליטי הקיים, ברור שעד 6 ביולי 2021, מועד פקיעת התוקף של הארכת החוק, אין סיכוי שהצעת החוק תעבור בשלוש קריאות. אם לא יוארך התיקון לחוק לפרק זמן מסוים, המשמעות המשפטית תהיה שאין עוד סכנה ביטחונית בבואנו לאשר איחוד משפחות ממדינות האויב. זהו מצב מסוכן ועלול להיות בלתי הפיך! גם הארכה של התיקון לחוק, לחודשים ספורים, תאפשר לעבוד בצורה יסודית על חוק יסוד ההגירה או על תיקון אחר לחוק האזרחות שאינו הוראת שעה. את הממשלה הזו נפיל מבלי לפגוע בעמודנו הקיומי ובעקרון היסוד: "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי".