האימאם מלוד: הקש ששבר את גב הגמל

יוסוף אל־באז, השייח' שחשוד בהסתה מלוד, היה צריך להיות ראשון החשודים אחרי הפרעות שביצעו ערביי לוד ביהודי העיר לפני כשישה שבועות, אבל במדינת ישראל טחנות הצדק (ובעיקר ההיגיון הבריא) טוחנות לאט. רק אתמול הצליחה המשטרה לחלץ מפרקליטות המדינה אישור לבצע את המעצר. העילה המיידית: חשד שאל־באז, אימאם "המסגד הגדול" בלוד, שיתף לפני ימים אחדים, בפוסט בפייסבוק, סצנה אלימה מסרט וכתב לצידה: "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר צדק".

בסרטון, שמכיל תמונות קשות לצפייה, נראה אדם שעוכב הורג שני שוטרי תנועה בדרך אכזרית ביותר, דוקר אותם ולבסוף שורף אותם בעודם חיים. אלא שהסרטון הזה היה רק "הקש ששבר את גב הגמל". ברזומה המסית של אל־באז, איש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שהוצא אל מחוץ לחוק, שלל התבטאויות קיצון - לאורך השנים האחרונות בכלל ולאחרונה בפרט. אל־באז מכנה את ישראל "מדינת אויב", רואה בחמאס "סמל עבורנו", מברך ומוקיר מחבלים, ואף מדבר על "שלטון הכיבוש המתועב" ועל "האסירים הפלשתינים" (מחבלים, נ"ש.) שאותם יש לחבק ולנשק, שהרי "הצילו מעט מכבודנו".

האיש שמתגאה בהשתייכותו לתנועה האסלאמית בראשות שייח' ראאד סלאח (הפלג הצפוני) - שיושב בכלא לאחר שהביע תמיכה בטרור - הבהיר ש"גם אם ישראל תחתוך אותי לחתיכות", לעולם לא יפסיק להתגאות בהיותו "בן לתנועה האסלאמית שמתנגדת לישראל".

אל־באז ציין בעבר שישראל אינה המדינה של ערביי ישראל, ולכן אין להשתתף בבחירות ואף יש ליזום נגדה מרי אזרחי הדרגתי. את אנשי הגרעין התורני בלוד כינה "כנופיה של טרוריסטים, מחבלים ופושעים", ובעבר הפר בגלוי צו הרחקה מהמסגד שהוצא נגדו, אחרי שאמר ש"הנחישות שלנו להגן על אל־אקצא היא מעבר לכל דמיון". לאחרונה גם הביע שאיפה "להביא מתים על הכיבוש הציוני", ובפנייה לאזרחי המדינה היהודים הבטיח: "אתם אלה שתצאו מהאדמה הזאת. הזמן לא יישאר כפי שהוא... יבוא יום שנראה את סימני השינוי".

אל־באז צפוי לעמוד לדין, כפי הנראה, אבל בינתיים נדרשת הממשלה החדשה לסגור עוד פרצות בחומת ההגנה מול המחבלים ותומכיהם, ולמרבה הצער דווקא הליכוד מפריע לה בכך. הקואליציה החדשה פועלת בימים אלה כדי להאריך בשנה את הוראת השעה, שמאפשרת למנוע מפלשתינים שנישאו לישראלים להתגורר עימם בתוך תחומי המדינה.

מדובר בתקנה שנועדה למנוע מבני זוג או מבנות זוג כאלה, לנצל את התנועה החופשית בין שטחי יו"ש ועזה לבין שטחי המדינה, כדי לפגע ביתר נוחות ולהפוך יעדי פיגוע לנגישים יותר עבורם. עשרות פלשתינים, שהתאזרחו במסגרת "איחוד משפחות", ניצלו לאורך השנים את הפרצה הזאת לביצוע פיגועי טרור. המקרה המפורסם והידוע ביותר הוא זה של שאדי טובאסי, המחבל המתאבד שרצח 15 ישראלים במסעדת מצה בחיפה. טובאסי זכה באזרחותו במסגרת איחוד משפחות. מקרה נוסף הוא זה של מחמד עבד אל־ג'פאר נאצר מפארג'ה, שתעודת הזהות הכחולה שלו אפשרה לו לפני כעשור לבצע פיגוע באוטובוס בת"א, שבו נפצעו 26 ישראלים.

שלא במפתיע, רע"מ, שח"כים שלה הוקירו בעבר מחבלים ומשפחות מחבלים, מתנגדת להארכת תוקף התקנה הזאת. הקואליציה החדשה זקוקה אפוא לתמיכת הליכוד, כדי לאשרה במליאה, אך מפלגת השלטון היוצאת מוצאת דווקא בעניין ביטחוני כה מובהק הזדמנות להביך את הקואליציה החדשה ולהיות "אופוזיציה בכל מחיר".

הליכוד, חובה לומר, מביך כאן בעיקר את עצמו. הוא צריך לבחור לעצמו את המלחמות הנכונות. כאשר מדובר בפרצה ביטחונית כה מובהקת, שכבר גבתה קורבנות בנפש, אסור לו להיות אופוזיציה. עליו לגבות את הממשלה, ולחדול מהמשחק הפוליטי הציני. התנגדותו להארכת התקנה עוד עלולה להביא את הקואליציה לפשרה מול רע"מ שמנסה לשנות ולרכך את התקנה. אופוזיציה - כן, אבל לא בכל מחיר.